קיצור ראשית חכמה קמג

ואמרו בס"ה שלאחר ג' ימים למיתתו כריסו נבקעת וזורקים הפרש על פניו ואומרים טול מה שבחרת ועשית כל ימיך כחגים וכמועדים, ואמרו עוד בזוהר פ' תרומה (דף קמ"א) כי גופם של צדיקים שלא נמשכו בזה העולם אחר התענוגים וההנאות מאותה הקליפה הקשה והחזקה אינו שולט עליהם הרוח הטומאה כי אינם מתענגים אלא בשבתות וי"ט כי כל המתענג מסעודות שאינם משבתות וי"ט הוא מתענג מהקליפה והקליפה שולטת עליו במיתתו והיא קליפת האגוז הקשה שהיא הקליפה הב', טעם היות התענוגים בקליפה זו הקשה מפני שכל מה שאדם אוכל יותר מקיום הנפש הוא תענוג והוא מרבה בשר בגופו לרימה והטעם כי כפי מה שנמשך אחר הרמה שהיא הקליפה הקליפה תשלוט עליו כי בשר מגוף האדם נמשך מעור הנחש כדפי' בתיקונים (דף מ"ב). ואין כניסה לחיצוני באדם להחטיאו אלא מצד המאכל שהרי סמא"ל וכחותיו רוחניים הם והאדם גשמי ואין להם יחס וכניסה להקשר בו וכאשר האדם נמשך אחר תאותו הרי נותן חלק לבשרו שנעשית מטפה סרוחה שהי' מהקליפה וע"י כך מחטיאו וע"ז אז"ל לא תרוי ולא תחטא פי' לא תשבע כדי שלא תבא לידי חטא כי כשהאדם שבע ונמשך אחר תענוגיו שוכח עניני הש"י, ומי שהוא מצטער ומרחיק עצמו מן התענוגים הוא ירא את ה' כי אינו רוצה ליהנות כדי שלא יבא לידי חטא ראה כמה צריך להתרחק מקליפת התענוגים ולהכניעם ואמר בס"ה זכאה איהו מאן דלא איתהני אפי' הנאה בעלמא כ"ש התענוג (פי' מלת זכאה ר"ל מעלת נוספת). הרשע הרודף אחר אכילה ושתייה נקרא אוי"ל ר"ת אכו"ל ושת"ה יאמ"ר ל"ך כי חושב שלא נברא העולם אלא לאכילה ושתי' והרודף אחר תאותם היום משביעים עצמם מהיתר ולמחר מאיסור וכשאינם יכולין להשיגו משלהם גוזלים משל אחרים לכן צריך ליזהר מלרדוף אחר המותרות כי האכילה המיותרת היא המביאה האדם לידי חטא ומיד יצרו מתגאה עליו כמש"ה וישמן ישורון ויבעט. כמו שצריך ליזהר מריבוי אכילה