קיצור ראשית חכמה קלז

אעשה ואקיים שאלת פיך התלוי בדבור וכבר ידעת כי כל הדברים צריכים התעוררות תחתון: ראוי לכל משכיל שלא ידור דברים שצריך להתירם אלא ידור ללמוד או להתענות או לעשות מצוה ליום א' או לחצי יום כמו שהיה אומר ר' יוחנן אהא בתענית עד שאבא לביתי וזהו נשבע להרע ולא ימיר ודרך המצאה זו למי שהוא חלש שיקבל עליו תענית ולא יצטרך לשאול על נדרו למחר וכאשר גמר אותו היום בקדושה יקבל עליו עוד יום אחר כמו הקודם ונמצאו כל ימיו בתשובה אבל לא יקבל לעשות כך וכך תעניות רצופים שמיד יעמוד עליו יצרו בכל יכולתו לבטלו מעבודתו ואם יעשה אדם דבריו בהצנע וילך עם יצרו בעקבה יוכל ליקח את ברכתו מידו אמנם כדי שלא ישכח לקבל נדרו ליום אחר טוב שיבקש לו חבר שיזרזהו או יעשה קונטרס ויכתוב שם קבלתו ויהיה עמו תמיד כדי שיזכור קבלתו וכן ראוי לכל בעל מעשה כי כמו שיעשו התגרים ספר לחשבון הוצאותיו כן ראוי שיעשה בע"ת ס' לחשבון ימיו אם הוציא כראוי אם לא ובזה יקיים וחטאתי נגדי תמיד, עוד מסוג דרוש זה ליזהר מהנדויים והחרמות ובעונשו של חרם האריכו בפרקי ר' אליעזר אמר שם כי החרם הוא השבועה והשבועה הוא החרם וכל מי שמפר את השבועה כאלו מפר את החרם והמפר את החרם כאלו מפר את השבועה וכל מי שיודע הדבר ואינו מגיד החרם בא בא עליו ומכלה אותו ואת עציו ואת אבניו תדע לך כח החרם בא וראה מיהושע בן נון שהחריב את יריחו עכ"ל. צריך ליזהר שלא יאמר אהא בנדוי אם לא אעשה דבר פלוני שאע"פ שיקיים התנאי צריך כפרה, צריך ליזהר שלא יהגה את השם באותיות כי ההוגה אין לו חלק לעוה"ב כי לכך נשרף ר' חנינא בן תרדיון גם כי להתלמד עבד אך משום שהיה הוגה את השם בפרהסיא, וי"מ הוגה את ה' דורשו במ"ב אותיות ועושה בו מה שהוא חפץ וי"מ שהיה קורא אותיות של שם המיוחד כאותיות שאר התיבות וזה