קיצור ראשית חכמה קלה

מלהזכיר ש"ש לבטלה כי המזכירו לבטלה חייב נדוי והוא בכלל לא תשא והנזהר בו יש לו שכר גדול בעה"ב כדכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא ואחז"ל אלו בני אדם שיריאים להוציא ש"ש לבטלה גם בכלל השבועה שלא יושיט ידו לזקנו וישבע שהיא שבועה וכן פי' באדרת נשא (דף תל"ב) וז"ל מאן דאושיט ידיה בדיקניה לאומאה כמאן דאומי בתליסר תיקוני עכ"ל, גם צריך ליזהר מלישבע באמת כי ה' נקרא אמת שנאמר וה' אלקים אמת ונמצא כנשבע בה', וגם אל יאמר כה אזכה לחיי העוה"ב אם לא שכך הוא, כתבו בספר החסידים שבזמן הזה אין לישבע לקיים המצות כי השטן יקטרגו ולא יקיים שבועתו, חומר הנדרים וענינם אחז"ל לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות ועוד אמרו כל הנודר כאלו בנה במה וכל המקיימן כאלו הקריב קרבן וכו' והמקיימן שאינו נשאל על נדרו כאלו הקריב על אותה במה וחייב משום שחוטי חוץ וכל הנודר אע"פ שמקיימו נקרא חוטא שנא' וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא הא לא חדלת איכא חטא וגם נקרא רשע ובעון נדרים אשתו של אדם מתה שנ' אם אין לך לשלם למה יקח את משכבך מתחתיך וגם בניו של אדם מתים כשהם קטנים בעון זה והטעם לזה מפני שנדרים הם באימא עילאה וצריך לקיים נדרו ולהביאו למקום המעשה שהיא השכינה ואם לא קיים הרי החטא בבנים ואימא תתאה ולכן אשתו מתה, כל הנודר ואינו משלם גורם רעה לעצמו שנ' כי דרש ידרשנו ה' אלקיך מעמך ואז"ל אין מיתה בלא חטא, מי שנודר ומשלם יש לו שכר על הנדר ועל השילום שנ' כי דרוש ידרשנו ה' אלקיך מעמך ממך לפרעון ולא מממונך מפני שדבור עושה הוי' ממש בו בגופו שנרשם בו החטא, ומ"ש שיש לו שכר על הנדר ועל השילום היינו בנדרי מצוה או הקדש או תורה, כתב ר"י שאם פוסקים צדקה ברבים וצריך לפסוק עמהם יאמר בלא נדר ומיהו אם מצוה דגופיה וחייב ביה ורמי עליה כאומר אשנה פרק זה ומסכת זו וירא שמא יתרשל