קיצור ראשית חכמה קכט

ישוב עוד לאותו עון כאומרו ואל ישובו לכסלה. מכלל התשובה הצריכה ללה"ר הוא שיעשה עצמו אלם לדברי העוה"ז כאלו אין לו לשון כי עונש בעל הלשון כמש"ה יכרת ה' כל שפתי חלקות ופי' יכרת שנכרתה לשונו בגיהנם כי באבר שבו חטא בו נדון ולכן צריך שיכרות לשונו מלדבר בעוד בחיות חיותו ויצטער תמורת מה שנהנה, אחר שדברנו בעונש לה"ר ראינו לדבר בחלקי לה"ר

חלק א' לה"ר שנצטווינו עליו בתורה שלא לדברו ושלא לקבל שנא' לא תשא שמע שוא עיקרו הוא המדברת בגנות חבירו אע"פ שאומר אמת שאם אינו אומר אמת נקרא מוציא ש"ר והמדבר בגנות חבירו היה כוונתו להבאיש את ריחו ולהבזותו וזהו כח מספרי לה"ר הגמור אם היה בע"ת והוא מספר עליו עונות ראשונים שלא בפניו או בפניו יש עונש גדול שהרי השב בתשובה עבירות נעשים לו כזכיות וזה מביישו ואין ראוי ועוד אחרים השומעים הבושת הזה של בע"ת ימנעו ולא יעשו תשובה ונמצא נועל דלת בפני התשובה ובפרט אם הוא ת"ח כי ודאי עשה תשובה ובפרט אם הוא עד א' כי המעיד על חבירו יחידי מכין אותו מכות מרדות אבל בדברים שבין אדם לחבירו כגון גזל ועשק ואונאה יכול לספר הדברים לבני אדם שהרי אמרו עד א' מחייב שבועה, איש אשר נדע בו שהוא רשע גמור ואין פחד אלהים לנגד עיניו מותר לפרסמו ולספר בגנותו להבאיש בעלי עבירות בעיני בני אדם למען תגעל נפש השומעים את המעשים הרעים ונאמר ירא' ה' שנא' רע

אם תראה אדם אשר ידבר דבר או יעשה מעשה ויש לשפוט ענינו לצד טוב ולצד זכות אם ירא שמים נתחייב לדון אותו לכף זכות ואפי' אם יהיה הדבר יותר נוטה לכף חובה ואם הוא מן הבינונים אשר יזהרו מן החטא ופעם יכשלו בו יש עליך לדונו ולהכריעו לכף זכות כמו שארז"ל הדן את חבירו לכף זכות הקב"ה ידינהו לכף זכות והיא מ"ע מן התורה בצדק תשפוט עמיתך ואם הדבר נוטה לכף חובה יהיה הדבר כמו ספק תכריעהו לכף חובה