קיצור ראשית חכמה קיב

שאז"ל כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו שנאמר שימה דמעתי בנאדך וגו', תיקון העינים ג"כ שהיות האדם מסתכל בהם לקרות בתורה בפרט בתורה שבכתב ובפרט מן הפרט כשעולה לקרות בתורה בב"ה, בזמן שאומר תפלת י"ח טוב לסתום עיניו ובשאר תפלתו אל יסתכל חוץ לד' אמותיו כי הראות הוא גשמי ובהיותו סותם עיניו מסלק ראותו מהגשמיות ויחשב ברוחניות והיינו אמרו ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם הגשמית אלא אחרי לבו ואחר עינו שלו שהם הספירות העליונות. שכרו גדול מי ששומר אותו ואינו הולך אחרי מראות עיניו כמו שאז"ל כל מי שרואה דבר ערוה ואינו זן עיניו ממנה זוכה ומקבל פני שכינה מהטעם עוצם עיניו מראות ברע מה כתיב אחריו מלך ביופיו תחזינה עיניך, וטעם לקבלת פני השכינה בשמירת הראות פשוט הוא כי דבר ערוה היא החיצונית כמ"ש למעלה וכל ערוה הוא רע ו"ה וכיון שזה נשמר שלא להפריד יחוד ו"ה ראו שיקבל פני שכינה ופני השכינה הוא הייחוד

מעשה בחסיד אחד ממלכות מערב שלא היה מגביה עיניו מן הקרקע שלעולם היה שח עינים ומרוב חסידותו כל מי שיקניטהו לא השלים שנתו ועוד מעשה נסים נעשו לו

פרק ט' פרק זה יהיה בביאור תיקון השמיעה והריח, כתב בח"ה בשער הפרישות וז"ל, והשתדל אח"כ לאטום אזניך משמעך מה שאינך צריך לו ופרוש ממותרי הדברים והכזב ורכילות ולשון הרע ופרוש ממה שיביאך להמרות אלהים ולעזוב מצותיו ממיני הזמר והנגון והשחוק והרנה הטורדים אותך מן המצות והמעשים טובים אבל הט אזנך ושמע דברי חכמים שנאמר אזן שמעת תוכחת חיים עכ"ל וצריך לבאר ולפרטם כי דבריו ע"ה הם בקצרה, צריך להתרחק מלשמוע קול אשה משוררת כי קול באשה ערוה, צריך שלא ישמיע לאזנו דברים בטלים כי הם נכוות תחלה לאיברים אלא יכוף אליה לתוכה כי לכך נבראת רכה. צריך שלא יהיה אוטם