קיצור מחברת הקודש תלה

שמניחים צערם ומעוררים הרחמים על צער הכבוד לפי שיודעים שזה רצון גבוה לפיכך היה החסיד הזה מבקש רחמים מלפני הרצון העליון שיציץ ויביט בזה וימהר יחישה מעשהו ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעוזך ותתעטף בחסידותיך. זה סוד הייחוד השם מלמטה למעלה. והיה מתחיל מהרחמים סוד תפארת ישראל ומשם אל העוז סוד פחד יצחק זרוע עוזו ומשם אל החסד. ותתאזר בחנינותך והיא מדת החנינה למעלה בסוד וחנותי את אשר אחון נותן מתנת חנם שאין שם מצרים. ותבא לפניך מדת טובך, היא מדת טובו בסוד אני אעביר כל טובי. וענותנותך. היא מדת הענוה והכוונה ליחד הסוף שהיא מדת הטוב בראש שהיא מדת הענוה. והכוונה בכל זה שיתייחד השם הגדול בבנינו ובאותיותיו עד אי"ן סוף וזה הייחוד לצרכו לא לתכלית אחר ולזה היה מבקש שיתייחד השם הגדול בכבודו בלשון צווי באומרו ותתלבש ותתכסה ותתעטף וכו'. כלומר שיתייחד בכבודו מעצמו ומאליו אף אם אין די בתחתונים לגרום זה בסוד שתקנו בתחנות דלות מעשים בשורך קרב צדק מאליך, וכזו היתה תפלת רב ספרא באמרם שם רב ספרא בתר צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינ"ו שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה היה מעורר הרצון שישפיע רחמיו ואורו הגדול במדת טובו ויתייחד בכבודו מאליו כי אין די בתחתונים לגרום זה בעבודתם. ואמר שתשים שלום בפמליא של מעלה והוא כטעם ונתתי שלום בארץ. שישים מדת השלום שהוא צדיק חי העולמים מחובר בארץ סוד מלכות בית דוד. בספרי ר' חנינא סגן הכהנים אומר וישם לך שלום בביתך. רבי נתן אומר זה שלום מלכות בית דוד שנא' למרבה המשרה ולשלום אין קץ. רבי יונתן אומר זה שלום של תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן וגו'. וזה הוא היחוד השלם וזהו סוד ששנינו הוי מתפלל בשלומה של מלכו' והיא מלכו' שמים שתתיחד בשלום ואמת כי לזה יתכוונו החסידים בתפלותיהם ועליו יבקשו בתחנותיהם כי זה כל חפץ וכל ישע. ואמרו בפמליא של מטה. רמז על הדברים החיצונים אשר באו מתמצית ה"א ראשונה שמרי היין הטוב וסיג הכסף והם חלק האו' אשר מהם הקטטות והמלחמות והקטרוגים. והנה בשימת השלום והאמת בפמליא של מעלה סוד ארץ החיים ימשך גם ממנו שלום בפמליא של מטה ולא יקטרגו על ישראל ולא ילשינו הבן לאביו. וזה סוד עושה צדקה בכל עת אפי' בעת רעה, כי כשתעורר הצדקה והשלום למעלה תתעורר גם למטה ושלום בכל. ובין התלמידים העוסקים בתורתך, כי כשיש שלום ביניהם למטה בעסקם בתורה ואין כוונתם במחלוקתם במשא ומתן כי אם להוציא האמת לאמתו לברר וללבן ההלכה ולא לקנטר כאמרם את והב בסופה. גם למעלה מתעורר השלום. בין עוסקים לשמה. העוסק בתורה לשמה הוא לשם שיתייחד השם בכבודו. בין עוסקים שלא לשמה. כי אם לתכלית אחר זולת הייחוד. התפלל עליהם שישים שלום ביניהם כדי שימשך ממנו השלום למעלה. ונמצא השלום ביניהם לתכלית זה שהוא צורך גבוה. וחזר והתפלל על אותם שאינם עוסקים לשמה שיהיו עוסקים לשמה כדי שימשך ממנו התכלית האמיתי שהוא ייחוד השם הגדול בכבודו. הנה כי אלה החסידים היתה תפלתם לזה התכלית לא זולת ודבריהם בה בלשונם רומזים מה שיורה עליו כל מה שבארנו. והם ע"ה היו אומרים כך אחר תפלותיהם הכוללות כל הצרכים והם צרכי הדיוט בלבד כפי נגליהם. ולפיכך היו מתפללים אח"כ תפלה שהיא כולה צורך גבוה שזה הוא התכלית המבוקש מהחסידים

ע"כ מהרב הקדוש מוהר"ר מאיר ן' גבאי בעל המחבר ס' עבודת הקודש זי"ע ועכ"י, אמן: