קיצור מחברת הקודש תז

הקרבן אך התענית הוא בסיום ענין הקרבן והוא מעילא לתתא והוא כי הנה הקרבן בתחלתו עולה מתתא לעילא ועולה עשן מריח הניחוח מעשיה ליצירה ומיצירה עד א"ס כנודע וכן הוא סוד האכילה של האדם שעולה הנאת האכילה ההיא ואותם הכוונות הם מתתא לעילא כי מן הכבד עולה ללב ומן הלב למוח שהוא עליון שבאדם. ואמנם סיום הקרבן שהוא אחר שעולה ריח ניחוח למעלה אז יורדת שפע רב וגדול מעילא לתתא מן המוח העליון עד סוף המדרגה וז"ס תענית כי ביום התענית אין האכילה עולה ממטה למעלה אדרבא המוח משלח המזון מעילא לתתא אל כל האיברים מאותו המזון הרוחני שהוא חלקו של המוח משם הוא מחלק אח"כ המזון ומוריד לכל האברים ומשם ניזונים יום התענית וזהו הכוונה שצריך המתענה לכוין. ע"כ מספר נגיד ומצוה. מכאן ואילך מספר מחברת הקודש

יום ר"ה מורי ז"ל לא רצה שיאמרו בר"ה ובשבת בנתים אבינו מלכנו חטאנו לפניך מחול וסלח וכיוצא מפרטי הוידוי והזכרת עונות והשאר שאינו וידוי היה אומר. אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו במלת קרע תכוין לשם קר"ע שט"ן שע"י שם זה יקרע רוע גזר הדין

כוונות של תקיעת שופר דמיושב הם ככוונת תקיעת שופר דמעומד. מורינו ז"ל נהג להתוודות בלחש בר"ה ואמר מה שכתוב בזוהר דבעי בר נש לפרט חטאוי ובמקום אחר אמר להיפך. כי האוסר אינו אוסר אלא בקול רם. ואפילו בלחש לא הי' מתיר אלא בעת תקיעת שופר דמיושב כי אז השטן מעורבב ודברי הוידוי עולים למעלה ע"י קול השופר ואין קטרוג עליו. גם נהג לבכות בר"ה ויה"כ ואמר שמי שאין בוכה בימים אלו אין נשמתו טובה וטהורה. גם אמר שמי שמעצמו מתעורר בבכיה בימים אלו בידוע שדיינין אותו אז בב"ד של מעלה ונפשו מרגשת בזה ומתעורר מאליו הבכיה

והנה סדר תקיעות דר"ה. שלשים בלחש. ושלשים בחזרת מוסף. ושלשים מיושב ובקדיש תתקבל עשרה הרי מאה נגד ס"ג ול"ז. וז"ס מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה מ"י הוא הבינה הנקרא שופר צריך לתקוע בסדר מלל גימטריא מאה והוא כדי להתעורר לאברהם שהוא חסד להמתיק גבו' יצחק ובזה היניקה בנים שרה. מלכות מקבלת אז שפע רב ומשפיע אותם לבנים שהם ישראל להניק להם

מליקוטי החברים סוד השופר שמצאתי ביד הר"י ארזין נ"ע

שופר ש"ו עם י"ד פרקי אצבעות האוחזים בו הם בגי' ש"ך ניצוצין דמתערין מבוצינא דקרדנותא. פ"ר הם מנצפ"ך ה"ג דמתערין מבינה ועם ה' אצבעות האוחזין בו הם פר"ה כי ה' אצבעות עצמן הם שורש ה"ג וזהו מלת שופר, ע"ש באריכות

מהר"ן ז"ל נלע"ד מה שמביא הטור בהלכות ר"ה כי אין 'שטן 'ואין 'פגע 'רע ר"ת שופר. נ"ל כי ה' תיבות אלו גימטריא תשרי. להורות כי בתשרי אין כח בשטן לקטרג על ישראל שהם מלאים במצות בכל החודש: מאמר זה מהרמ"ע עד ודי בזה עתה. הוא כתב יד מכתבי מהרנ"ש זלה"ה

מהרמ"ע זלה"ה וכשיתקע יכוין בשם הוי"ה הנעשה בקול השופר. י' הוא פיו הקצר. ה' הוא הבל המכניס. ו' הוא קול הנמשך בוא"ו כלול מאברהם יצחק ויעקב בסוד אמ"ש שהוא אוי"ר מי"ם א"ש, יעקב אויר, אברהם מים, יצחק אש, ה' הוא הבל המוציא, ואח"כ יברך, וכשיאמר ברוך אתה ה' יכוין הוי"ה קבו"ץ שב"א סגו"ל חירי"ק, וכשיאמר קול שופר יכוון בשני קולות קול התחתון המעורר לקול העליון. וגם למשוך הקול הבא מכתר עד עולם התחתון בסוד הבינה. ובמלת שופ"ר יכוון בג' שמות אלהי"ם. ש' אלהי"ם במילוי, פ"ו אלהי"ם פשוט, ר' אלהי"ם בריבוע, וצריך לכוין למתקם במלת קול שהוא יב"ק הוי"ה אהי"ה אדנ"י י"ה עם מיתוק ה' אותיות אלהי"ם והג' חשבונות שעולים שופ"ר והכולל, וזהו עיקר כוונת לשמוע קו"ל שופ"ר כדי למתק מלת שופ"ר שהוא ג' אלהי"ם עם אותיותיהם