קיצור מחברת הקודש ת

כל ה' נחלים של ה' אותיות אלקי"ם והו' הם ששה. ולמטה נעשים אחד באחדות אב"ן שהוא סוד שמ"ע. ואחר שנעשו אבן אחד שהיא ה' אחד. ויך במצחו ושלט למעלה מגופו במקום שהוא יושב למעלה מנין אב"ן מנין כל"ב. ולא הרג את הכלב כי אם באב"ן. ולזה נשבע ה' כי יד על כס י"ה שהוא חצי השם שלמעלה מלחמ' בעמלק לרמז שהזיקו הוא למעלה ואחר שהנפש ניצול מעמלק הו גיהנם של מעלה אז מכניסים אותו לקבל התורה פב"פ בג"ע של מעלה כי בג"ע של מטה לומדים ממתיבתא וישיבות בכל חצי לילה כמ"ש בזוהר בא מלמעלה אור עליון ומאיר להם וזה הששון והשמחה של צדיקים אבל בג"ע שלמעלה הוא נותן התורה פב"פ לכן אחר מלחמות עמלק עולים לתורה שהיא בפ' יתרו. עוד יכוין בזה הדרוש הג' ימים של חושך אחר שיצאו ישראל ממצרים הם ג' ימים אחר יציאת הנשמה מן הגוף כמ"ש לקמן בין מגדול ובין פי החירות ודי בזה

מהרמ"ע ז"ל פסח פ"ה ס"ח פי' הפה דיבור הוא המלכות ואז כתיב וד' הולך לפניהם יומם בסוד החסד יומא דכליל כולהו יומא. וע"ז תיקנו ארבע כוסות כוס א' הוא נגד ה' אחרונה מדתו של דוד. כוס ב' הגדה בו' מדתו של יעקב. כוס שלישי בה"מ לה' ראשונה ביצחק. כוס רביעי הלל גמור לי' של שם מדתו של אברהם. הרי סיפורים ואמירות הרבה שסח הפה המקודש הזה שהיא מלכות ויש לה שמחה ומרבה לספר ביציאת מצרים להרבות בשבחו של מקום ובה סוד מצה פרוסה ומצה שמורה לכן אין בה הלל גמור אלא יום אחד אך בשאר ימים הלל שאינו גמור שהוא מהכללות סוד היכל היא מלכות. ודע כי הלל גי' אדנ"י וכשהוא הלל גמור מספרו שד"י סוד החסדים היורדים מהיסוד אליה ומעלים אותה להקרא בשמו ומלת גמו"ר יהיה בגי' אברהם ע"ה שהוא כללות החסדים אבל בסוכות נתרבו ארבע מינים סוד ז' נערות שהם ז' ספירות מעלות מ"נ מיניה ובי' בשובע שמחות א יש בה הלל גמור כל שמונה. וי"א מצה לקבל אברהם שבועות לקבל יעקב. ונ"ל שיש חסרון בספר ואולי צריך להגיה מצה לקבל דוד ויוה"כ ור"ה לקבל דיצחק וצ"ע

פרעה פ"ה ר"ע ומשה נתגדל בביתו ובת פרעה לקחה אותו לבן בסיבת כי היא קליפת משה לכן נתגדל עמה ומשה אמר כי כבד פה כמה פעמים וכבד לשון אנכי ואיך אלך אל פרעה להוציא את בני ישראל וזה הסיבה כשיצאו ממצרים בהיות שפרעה יצא עמהם נתדבקו בערב רב וחטאו וזהו ויהי בשלח פרעה את העם מאותה יציאה שיצא פרעה לשלחם הדביק להם הזוהמא, לכן קראם משה קשה עורף שהקושי שהי' להם הי' מצד פרעה לכן אמר ואם אין מחני נא מספרך ואל אראה ברעתי כי ערב רב הוא הקליפה שלו שהוא היה רוצה לתקן גם בהיותם רעה שלו וכשעשו את העגל ולא נתקנו לא נכנסו לא"י וג"כ הוא מוכרח למות בח"ל לתקנם ר"ל לקבץ מהם החלק קדושה שלו שהוא מעורב עמהם לכן נקראו ע"ר שהי' מהם שהוא משה וזה ע"י גלגולם עד ביאת המשיח ואז יכנס עמהם לארץ ישראל

מהר"ן ז"ל נלע"ד פי' שנקרא שבת שלפני פסח שבת הגדול מפני שאז התחיל הגדלות דזו"נ ד' ימים קודם פסח ובכל יום קבל הארה א' מד' בחי' שיש לו שהם קטנות א' וגדלות א' וקטנות ב' וגדלות ב' ובאותו שבת נתבטלה היניקה דפרעה שהי' לו ממ"ח צירופי אלקי"ם וזה רמז כי הגדול גי' מ"ח הכוונה שנעשה לאבותינו נס הגדול באותו שבת כמ"ש במדרש שהיו המצרים רואים את אלוה שלהם שהוא השה ולקחו בני ישראל איש שה לבית וכופתים אותו בכרעי המטה ולא היה להם פוצה פה ומצפצף לקום כנגדם להורות על שר של מעלה שכבר הוא כפות וקשור תחת רשות מלכות הנקראת מטה בסוד הנה מטתו שלשלמה וזה סוד שבת הגדול ר"ת ש"ה וס"ת ת"ל ואותיות אמצעים בגד"ו גי' ט"ו. להורות כי אחר ת"ל שנה שישבו ישראל בארץ מצרים. בגד"ו גי' ט"ו נהפך לישראל לקרני הוד באלהי שלהם שהוא השה בט"ו יום לחודש ניסן שהוא מזל טלה