קיצור מחברת הקודש שפב

רז"ל יתענה כי אז קורעין לו גזר דינו אפי' אסתכמו עליו כל שבעין עילאין סוד ב"ד העליון של ע"ב סנהדרין שבהיכל זכות אבל אחר שקרעו גזר דינו חוזר אותו הממונה על התענית וכמה אחרנין עמו ונפרעין ממנו עונג שבת ותקונתו שיתענה למחרתו כי נודע שהאדם ניזון מהשכינה בשבת ובחול מן ימי החול א"כ אם אוכל בחול ולא בשבת נמשל לגנב אשר ירא מהבריות ולא מהקב"ה אך כאשר מתענה בחול א"כ נראה שאין כוונתו משום דמחשב יתיר מזון דחול. אך אין צריך זה כל ימי השבוע רק יום ראשון שאז שולט ומתחיל לשרות על האדם רוחא אחרא דחול ואז יתענה ודי בזה. אבל עכ"ז זכאה איהו מאן דאשלים עונג שבת ולא אצטרך לתענית חלום כי יומא דין אתעטרא בשבעין עטרין כנודע ודי בזה

צריך לומר תכנת שבת על סדר תשר"ק

מצאתי כתוב מקדמון אחד וז"ל צריך לחלק בה' חלקים כזה. תכנת שבת רצית קרבנותיה. צוית פרושיה עם סדורי. נסכיה מענגיה לעולם כבוד. ינחלו טועמיה חיים זכו. וגם האוהבים דבריה גדולה בחרו אז. מסיני נצטוו צווי פעולה כראוי. הרי לך סוד ה' חלוקי אופנים מן הנחל העליון, וגם ה' אותיות מנצפך ע"כ ע"ש

אח"כ תכנס לביתך ותעמוד במקומך ותקיף השלחן ב' פעמים כנזכר בסעודת הלילה. מורי ז"ל היה נוהג לישן ב' או ג' שעות אחר הסעודה והיה אומר כי השינה הוא מכלל עונג שבת

ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ר"ת בשבת רמז שהרהור בדברי חול בשבת מותר. גם אמרו רז"ל כשאמר דוד הודיעני ה' קצי א"ל הקב"ה שימות בשבת היה דוד מצטער שלא יספודהו כראוי והיה רוצה למות בע"ש או אחר שבת. א"ל הקב"ה כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי. ר"ל השי"ת היה חפץ יותר ביום א' שהיה דוד עוסק בתורה מאלף עולות לכן לא היה רוצה להמיתו בע"ש וז"ש ברוב שרעפי ר"ל בהיות שחשבתי שלא אמות בשבת הנה תנחומיך שא"ל כי טוב יום וגו' הן ישעשעו נפשי וינחמוני והבן זה

ואני תפלתי צריך לאומרו קודם הוצאת ס"ת להורות כי במנחה דחול הוא דינא קשיא אבל במנחת שבת הוא רחמים פשוטים ורצון גמור ולכן צריך לומר ואני תפלתי קודם הוצאת ס"ת. ע"ש הסוד

סעודה שלישית בסעודה זאת צריך לשתות יין באמצע הסעודה ולא בתחלת הסעודה בקידוש כמו בשאר הסעודות והטעם הוא כי בסעודה זאת היא בעתיקא והוא רחמים גמורים והיין הוא דין ולכן אין לעורר הדין כלל. ותעשה בסעודה זאת כמו בשתים האחרות לכל הפרטים אחרים

מצאתי כתוב סעודת ערבית נגד יצחק כי אתה אבינו ועם זכותו ניצל מחבלי משיח. וצ"ל דא היא סעודתא דחקל תפוחין קדישין וז"א וע"ק אתיין לסעדא בהדיה. סעודתא דשחרית נגד אברהם חסידא ובזכותו ניצל מדינא דגיהנם. וצ"ל דא היא סעודתא דע"ק וז"א וחקל תפוחין קדישין אתיין לסעדא בהדיה. סעודתא דמנחה נגד יעקב אב של ע' נפש ובזכותו ניצל ממלחמת גוג ומגוג שהם ע' אומות. וצ"ל דא היא סעודתא דז"א וע"ק וחקל תפוחין קדישין אתיין לסעדא בהדיה. סעודתא ד' אחר הבדלה ובזכותיה ניצול מחיבוט הקבר וצ"ל דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא

הבדלה בענין הבדלה שנוהגים לומר בב"ה היה אומר מורי ז"ל שמנהג טוב הוא והוא ז"ל היה נותן ד' זוזים לבה"כ שיקנו מהם יין כדי להבדיל על יין משלו. והזהר שלא למזוג כוס של הבדלה

מורי ז"ל לא היה מבדיל על הנר אשר בבית כי אם על נר של שעוה שהיה לו מיוחדת לזה. מורי ז"ל היה אומר אחר הבדלה ויתן לך כמו שנוהגים לומר: הנפש יתירה אינה הולכת לגמרי עד עת סעודת מ"ש ולכן אין ראוי להתעסק במלאכה שאינה לאוכל נפש או בתורה עד אחר סעודת מוצאי שבת

סליק שער השבת