כתבי קודש ל

דמוכרח לסברא זו דווקא לר"י אבל לרבא י"ל דנבילה מוסרחת לא קרוי נבילה והא דמחייב בעפר דווקא אבל בחלב מוסרח אין שם העצם עליו כנבילה מוסרחת וא"כ לא משכחת הן בנשבע אחלב שלא אוכל בתאנים דחיילי שבועה בשלמא התם משכחת דשם העצם כל פעם עליו אבל בחלב אין שם העצם עליו במוסרחת בנבילה מוסרחת ומכאן הוכיח המהרש"א דזו לאו סברא הוא דחילוק יש בין שם העצם ובין שם התואר כנ"ל

(דף כ"ה) בתוס' ד"ה משא"כ בשבועה. ורבינו אלחנן תירץ וכו', ובפרק שני דנדרים מסיק רבינא דנדרים חצים נמי וכו' והשקה תוס' בזה ועיין במהרש"א שתי' בדוחק

וי"ל דרבינו אלחנן רצה להוכיח סברתו דא"א כתי' ראשון א"כ אם אמר לשון נדר הוי נדר קשה א"כ למה אמרינן בנדרים דחלין על דבר שאין בו ממש מדרבנן ול"ל דגזרינן משים שבועה דא"א דלא חל על דבר שאין בו ממש א"כ אם אמר שינה עלי שביעה נמי אתי למבעיא אם חל קשה לתי' ראשון דאמרינן ה"נ בשביל זה דאם אמר שינה עלי שביעה דאינו אסור דהא אמרינן דאם אמר בלשון נדר הוי נדר ונדר אינו חל על דבר שאין בו ממש והא שינה שבועה עלי דזה הוי נדר לתי' ראשון וא"כ לא חל על דבר שאין בו ממש וא"כ לא שייך למיגזר אטו שבועה דאם אמר בלשון נדר דבאמת לא מהני בשבועה אם אמר בלשון הזה אע"כ צ"ל כסברת רבינו אלחנן א"כ א"א שבועה בלשון נדר הוי שבועה וחל נמי על דבר שאין בו ממש וא"כ אמרינן שפיר דבנדרים חל על דבר שאין בו ממש מדרבנן דגזרינן אם אמר בלשון זה בשבועה דחלין מש"ה חל בנדרים נמי על דבר שאין בו ממש מדרבנן ודו"ק

(דף כ"ה ע"א) גמרא מאי אתן אילימא לעני מושבע ועומד מהר סיני הוא, והקשו העולם מאי פריך הגמ' הא אינו מושבע מהר סיני ליתן לזה העני וא"כ חל השבועה ליתן לזה העני וה"ה בנדרים אמרינן יום מחר אשכים ואשנה פרק זה נדר גדול לאלקי ישראל ומקשה מושבע ועומד, והקשו העולם נמי הא אינו מושבע מהר סיני ללמוד פרק זה היום

ויש לומר דזהו וודאי איני מושבע ללמוד היום פרק זה אבל אם השכים ושנה פרק זה אינו חל למפרע תו דהשתא דלמד פרק זה א"כ שבועה זו דמושבע מהר סיני וא"כ איני חל שבועתו דאין שבועה חל על שבועה ומקשה הג"מ שפיר, וה"ה הכא השתא דנתן לזה העני שבועה דמושבע מהר סיני הוא וא"כ הוי שבועתו לבטלה למפרע דאיני חל השתא שבועתו דאין שבועה חל על שבועה ודו"ק

שם ע"ב בג"מ אמר רבא משום דהוי דבר שבכלל וכו' אין לך בו אלא חידושו, וי"ל לר' ישמאל דסבר בשבועות ביטוי איני חייב קרבן לשעבר אבל מלקות חייב ובשבועות עדות התורה מחייב אפילו על לשעבר קרבן וא"כ לא הוי דבר שבכלל דשבועות ביטוי איני חייב קרבן ובשבועות עדות חייב קרבן וא"כ האיך אמר רבא דהוי דבר שבכלל וצ"ע וק"ל: