קהלת משה צה

ועשית לשון תיקון כנודע. ואה"כ ועשית את הקרשים שתוכל לתקן גם מאותם שהם כקרש בעלמא עץ פשוט תוכל לעשות ממנו נ"כ משכן שיהא משכן ומעון לה' כי בנ"י היכל ה' המה והבן

א"י ועשית את וגו'. עצי שטים עומדים. כי הנה אחז"ל בי עשרה שכינתא שריא. והעיקר הגם שהם עשרה להיות אחד באחד יגשו ואז אחד הפשוט האמיתי שורה ביניהם כי זה ממדותיו ית' להתאחד באחד. וכמו שמצינו ביהושע שצמצם כל ישראל בין שני בדי הארון ולמה לו ית' לעשות כזאת וכי קינוגיא עביד קוב"ה בהדייהו שיחזיק מועט את המרובה אלא להורות נתן אהבה שאהבם להתאחד עמהם כאחד כלם כאיש אחד וממנו יראו וכן יעשו להתנהג במדת האהבה והשלום. דע אלהי אביך שתחבר עצמך במדות אלהי אביך היינו במדת האחדות והתחברות יחד. וכמו שמצינו במעמד הקדוש בהר סיני. ויאן שם ישראל ולא אמר ויחנו שם ישראלים כי היו כולם כאיש אחד בלב אחד ולכן קוראם הש"י תמיד ישראל בלשון יחיד ולא ישראלים וזהו ואהבת לרעך כמוך. לרעך כמו הש"י שהוא רועה ישראל וקראנו בכל לשון חיבה ישראל כולם כלולים כאחד לכן גם אתה ואהבת לכל אחד לרעך בשביל רעך להיות כמוהו כמוך עם כל אחד בלב אחד כאיש אחד. וזהו ועשית את הקרשים. ר"ל אין קרשי"ם אלא קשרי"ם שתתקן עצמך להיות קשור עם כ"א כנ"ל. למשכן שתלמד עצמך מן המשכן שהיו עומדים שם צפופים ומשתחוים רוחים להורות על האחדות וכנ"ל עצי שטים ר"ל ושמא תאמר האיך היכולת להתאחד כאחד והלא כל אחד מרעהו יבדל בדעת ויש בכלל ישראל בחינות מוחלקים לומדים ופשוטים והאיך יוכללו כאחת. לכן אמר עצי שטים כי האדם עץ השדה ואותם שהם עצי שטים בנ"א הגבוהים וגדולים עומדים יביאו עמידה גם בפשוטי עם ואז עומדים יהי' עמידה וקיום לכל עי"ז. כמו שיש עי"ן פנים לתורה ובשרשם כלם אחדות פשוט וכ"א משיג פנים מהע' פנים שהוא פנימיות עין העליון ולכן עי"ן גי' ק"ל כי קודם בואו לפנימות עין העליון אזי החומר מונע אותו מהשיג פנים לתורה אבל כאשר ישיג עין העליון ועליו יזרח כבודו הוא קל לו להשיג תכלית העבודה והשם יזכנו לעובדו באמת אמן והבן

ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה. ומתחלה נבאר דלכאורה תגדל בתימה על מה ולמה צוה לעשות תחלה יריעות ואח"כ קרשים הלא היריעות המה לגג כפירש"י ז"ל והי' לצות תחלה על מעשה הקרשים ועיין באוה"ח מזה. ונוסיף לבאר כי הנה מעשה המשכן הי' כדי להשרות הוי"ה בקרב ישראל כמרומז במעשיהם ומדתם ראשון תחלה נאמר ואת המשכן תעשה עשר יריעות עשר הוא יו"ד ואות י' במילוי כזה יו"ד הוא כ' ואות ו' הוא כ"ו כמנין שם הוי"ה ב"ה. ואמר אורך היריעה האחת שמונה ועשרים באמה. כי שם הוי"ה במילוי ומילוי דמילוי הם כ"ח אותיות ורוחב היריעה ארבע באמה נגד ד' אותיות ההוי"ה ב"ה וב"ש ובפרטות חמש היריעות חוברות וכן החוברת השנית נגד שני ההי"ן מהשם. חמשים לולאות בקצה היריעה האחת וחמשים לולאות בקצה היריעה השנית וחמשים קרסי זהב המה ק"ן ירמז על שם אדנ"י שהוא ק"ן להוי' ב"ה ואז והי' המשכן אחד וממנו תקיש על שאר מעשה המשכן. והנה בעוה"ז השם הוא יהו"ה כי