קהלת משה פט

העולם ולהבין למה דוקא בעשרה. נראה כי הנה אז"ל בי עשרה שכינתא שריא. וצריך להבין גם כן למה דוקא בעשרה. אמנם כי עשירות רומז על מלכותא קדישא. וכאשר יבואו עשרה ישראלים ואיש את רעהו יעזורו בדברי ריצוי במה יתרצה אל אדוניו אז העשירי יהי' קודש שתשרה עליהם מלכותא קדישא. ולזה לאו דווקא עשרה אלא כי גם האחד כשמדבק עצמו במדה עשירית כנ"ל שכינה שרוי' עליו. ולכן אמרו בי עשרה ולא אמרו בעשרה שכינתא שריא אלא בי עשרה ר"ל מי שהוא אצל מדה העשירית הגם כי הוא יחידי אזי שכינתא שריא. ולבוא לזה צריך לקדש עשרה ראשי אבריו דהיינו הידין והרגלין עיינין ואודנין פה ומוח כי הפה הוא הבית קיבול אל מוח חכמה בינה ודעת ואז מקיים העולם שנברא בעשרה מאמרות כי א"א להיות מאמר כ"א בפה ואז כשמקדש האברים הנ"ל אזי גם פיו קדוש לה' וכמש"ה לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה שלא אחלל את בריתי היינו ראשי האברים כי הברית הוא מקור וראש כל האברים אז בוודאי מוצא שפתי לא אשנה לא יהיה בו שום שינוי. ולזה בעשרה מאמרות נברא העולם כדי ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות על ידי שמקדש ומטהר עשרה אבריו כנ"ל ואז זוכה להיות בי עשרה ושכינתא שרי' עלי'. וזהו אדני שפתי תפתח כשתפתח שפתי להיות בשפה העליונה שפ"ה גי' שכינ"ה לקדש כל אברי כנ"ל אז ופי יגיד לשון המשכה שאז יוכל פי להמשיך את תפלתך. היינו אורות מעולמות העליונים הנקראים תפלה וכאמור וזה דבר אל בני ישראל דבר מורה על האהבה ועבנ"א. ור"ל שתנהיג ותדבר את אהבתי אל בני ישראל שיהי' אהבתי חקוק בלבם כמו יא שהוא אצלי ויקחו לי תרומה ופי' רש"י ז"ל לי לשמי. ויקחו הוא לשון תאוה כי אין קיחה אלא בכסף כמו נכסוף נכספת שיקחו כל התאוות לי לשמ"י אותיות לש"ם י' לעורר את י' המאמרות ע"י תיקון האברים וכנ"ל. גם נוכל לומר לי לשמי ע"ד דאיתא בזה"ק ויקחו מאתם בסיוע המלאכים ע"ש. ואת זה רומז רש"י ז"ל לשמי שמ"י מורה על ג' המלאכים "שמועיאל "מט"ט "יהואל מאת כל איש וגו' עדש"ה והבריח התיכון וגו' מבריח מן הקצה אל הקצה. כי יעקב הוא עמודא דאמצעיתא ע"ד שפירשנו וישב יעקב בארץ מגורי אביו שאגר ואסף מדות אבותיו היראה והאהבה והוא הי' נוטה לשני הקצוות מדת התפארת. וזהו והבריח התיכון הוא יעקב כנ"ל הוא מבריח מן הקצה אל הקצה ר"ל נוטה לשני הקצוות אהבה ויראה דוגמת הלב המשפיע לכל הגוף למעלה ולמטה. ולזה התורה פותחת בב' בראשית ומסיימת בלמ"ד לעיני כל ישראל להורות נתן דוגמת הלב להיות מתחדש בכ"פ בסיום התורה ולנעוץ סופה בתחלתה לחזור לראשונה. וזה כל איש אשר ידבנו לבו בלב כנ"ל תקחו ממנו את תרומתי כי הוא יכול להשפיע כ"ט עלינו אמן והבן

א"י דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. וזאת התרומה וגו' עיין בספר נו"א בדבריו הקדושים. והנראה לערכינו עפ"י דרכי על פי' הכ' מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך דידוע דעיקר הבריאה לא הי' כ"א בשביל ישראל כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית. והגם שיש לו מלאכים ושרפים שמהללים ומשבחים תמיד לשמו ית'. מ"מ אין זה עיקר תענוגו ית' כי אין זה מהחידוש שאין להם יצה"ר והם