קהלת משה קצז

א"י כה' אלהינו בכל קראינו אליו. פי' כמו שה' אלהינו קורא אותנו עם סגולה ובכל לשון של חיבה. כמו כן נהי' גם אנחנו נדבק עצמינו אליו בגודל התשוקה והדביקות והבן

א"י כי מי גוי גדול אשר לו אלהים וגו'. ולתרץ יתור תיבת לו. י"ל דהנה האות ל' נכתב כ' כפופה למטה ואות ו' למעלה. כ"ו גי' הוי'. ולזה מרמז הל' מתיבת ל"ו. ור"ל כי מי גוי גדול כזה שתמיד דבוק בהוייתו ית' והוייתו ית' הוא תמיד לו. וע"כ אלהים קרובים אליו. ר"ל ע"י שתמיד דבוק עם הויתו יתברך ע"כ קרוב לו וקל בעיניו להמתיק תמיד הגבורות היוצאים משם אלהים להפכם לרחמים גדולים ע"י התדבקם בהויות עליון וגמר אומר כה' אלהינו בכל קראינו אליו. ר"ל עיקר המתקת הדינים הוא המרומזים בה' אלהינו ע"י שכל כוונת קריאתנו בתפלתינו הוא רק אליו ית"ש. ר"ל שאין אנו צועקים על הנוגע לנו רק עיקר כוונתינו לתקן בשורש עליון ועי"ז ממילא יתוקן למטה. וזהו בכל קראינו אליו והבן

אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו. ידוע דדעת הוא לשון התחברות מלשון וידע אדם. וזהו כוונת הפסוק אתה הראת לדעת. להיות לכם התחברות ואחדות כי יהו' היינו אעפ"י שהוא בלי סוף וגבול המרומז בשם הוי' ב"ה עכ"ז הוא האלהים ר"ל בא בצמצום בהשם אלהים כי אלהים מורה על הצמצום. ע"ד דאיתא בנו"א על הפ' כי שמש ומגן ה' אלהים. כמו שהשמש מגודל בהירותו א"א להביט בו כ"א על ידי מגן. כמו כן כביכול השם הוי' ב"ה מגודל קדושתו בוודאי א"א לשום רעיון לתפוס בו מעוצם בהירותו. והאיך נוכל להתדבק בו. לזה בא בצמצום השם אלהי"ם גי' הטב"ע בכדי להיות קצת רעיון בלבות ב"א לתפוס בו. וזהו פי' ה' הוא האלהים ר"ל הטבע מזה נראית גודל חסדי הבוב"ה עלינו למען נוכל להתדבק בו. כמו כן גם אתם צריכים לדעת ולהתחבר בקל וחומר ב"ב של ק"ו אשר הבוב"ה רוצה בנו כ"כ שנוכל להתדבק בו אעפ"י שאין עוד מלבדו מכש"כ אתם קרוצי מחומר מהראוי להיות לכם התחברות וק"ל

א"י אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו. יתבאר ע"פ מה שפי' הה"ק אאמו"ר זצלה"ה ותחת כי אהב את אבותיך שלאהבת האבות ויבחר בזרעו אחריו הגם שעושים המצות ולומדים בבחי' אחוריים מ"מ נתעלה הכל ע"י האבות ע"ש באורך. וזה אתה. א"ת רמז על התורה הכלולה בכ"ב אתוון מא' עד ת'. ה' רמז על ה' ספרים שבה שצריך לזה הדעת ואחז"ל כל ת"ח שאין בו דעת כו' ועיקר הדעת הוא התחברות והדביקות בו ית' כמאמר דוד המלך ע"ה לשלמה בנו ועתה דע את אלהי אביך ועבדהו וגו' ואמר אתה ר"ל בה הראת לדעת הראה לך שבקל תבוא אל הדעת ע"י מעשה אבות ירשו בנים. ואז תדעו כי ה' הגם שכל התורה שמותיו של הקב"ה הוי' הא"ס מ"מ הוא האלהים גימ' הטבע תוכל לבוא להשגה באפס מה ותדע כי אין עוד מלבדו והבן

א"י "אתה "הראת "לדעת וגו'. ר"ת אה"ל גי' ל"ו רמז על הצדיקים אשר הם באהל של תורה יגלו את הדעת. דידוע במצרים היה הדעת בגלות ולכן אמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו כי ישראל היו עירום ועריה ולא יכלו להשיג הדעת עד כי שמע אלהים נאקת בני ישראל וידע אלהים