קהלת משה קעט

יהא בסוף. אמר אני איני מצוה לך להיות גוזר ומצוה שדווקא תשלח אלא אם תרצה שלח. ומשה כוונתו הרצוי' כדרכו שהוא רעיא מהימנא רצה באמת לחבר כלם אל דעתו. אולם המה לא רצו לבד שנים יהושע וכלב. ולכן וישלח אותם משה לתור את ארץ וגו' כנ"ל שיביאו יתרות וגדלו' גם בהארציות דשם. ויאמר אליהם עלו זה בנגב. נגב סובל שני פירושים לשון חכמה כי הרוצה להחכים ידרים. וגם לשון ניגוב ויבשות ושניהם כאחד צדקו יחדיו שא"א לכם לבוא לחכמה עילאה כ"א בנגב כשתדעו שאתם מנוגבים ויבישים ומעצמכם לא תוכלו עשות קטנה או גדולה כ"א ה' הוא הנותן כח לעשות חיל אז תוכלו לעלות אל החכמה. ולהבין תיבת זה שהוא לכאורה כמותר. נראה בהקדם לבאר המדרש ע"פ ועתה יגדל נא כח ה' וגו' כשעלה משה לרקיע מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות א"ל למשה אין שלום בעירך א"ל כלום יש עבד שנותן שלום לרבו א"ל הי' לך לעזרני מיד אמר ועתה יגדל נא כח ה'. ונראה ביאורו כי הנה תפלת ישראל סלקא לעילא ועושה יחודים למעלה ונעשה כתר למעלה כאשר יסדו לנו בתפלות שיעלה להיות כתר בראש אלהי צבאות ומאין תמצא כזאת הוא בהתפללו בקדושה וטהרה ומכוין כראוי בדחילו ורחימו אזי אותיותיו אותיות הקודש פרחין לעילא להיות כתר בראש ממ"ה. אולם לאו כל מוחא סביל דא לעשות מעשהו כזאת והש"י ברחמיו וברוב חסדיו הוא בעצמו יושב תהלות ישראל ומייחדים וקושרים את כל האותיות מתפלת כל חי לעשות כתר בראשו וזהו מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות שקושר את כל האותיות מתפלת ישראל להיות כתרים אפילו מאותם שאינם יכולים לעשות מעשיהם ביחודים. ושאל אותו הש"י אין שלום בעירך. ר"ל וכי אין שלימות זה בעיר שלך בעירך דייקא כי גם אתה הי' לך לעשות שלימות הזה להעשות תפלת כל ישראל ולעשות מהם כתר ועטרה בראשי. וא"ל משה כלום יש עבד שנותן שלום לרבו ע"ד שאז"ל אסור להורות הלכה בפני רבו ואיך אוכל לכוון ולעשות מהם כתר כמו שאתה עושה. וא"ל עכ"פ הי' לך לעזרני מיד א"ל ועתה יגדל נא כח אדנ"י דידוע הוי"ה במילוייו הם כ"ח אתוון. ואמר שיגדל הכ"ח מהוי"ה להתייחד באדנ"י ויומתק בזה כל הדינים. ומזה יובן ג"כ אומרו במדרש ועתה יגדל וגו' תנצח מדה"ר למדה"ד וקשה מדה"ר היכא רמיזא אדרבה שם אדנ"י הזכיר ולדברינו יבוא ע"נ והבן. וז"א עלו זה בנגב ז"ה גי' י"ב רומז על י"ב צירופי הוי"ה להמתיק כל הדינים ואז תוכלו לעלות בנגב היא החכמה וכאמור והבן

א"י עלו וה בנגב וגו'. ע"ד הרמז דא תא בס"ק שיעמיד האדם לנגדו דיוקנו של אביו ואז נכון לבו יהא בטוח שלא יחטא וכן הצדיק נק' אב ישראל אבי אבי רכב ישראל ומשה נק' כל צדיק בדורו ע"ד אז"ל משה שפיר קאמר. ואמר עלו זה וגו' כי משה נק' זה כי זה משה האיש ור"ל שתעלו במחשבותיכם את זה ר"ל את משה הוא הצדיק ובזה תוכלו לעלות בנגב. ועליתם את ההר. תעלו ותמתיקו את כל הדינין לבל יהא לכם שום מעכב ומונע והבן

ויעלו וגו' ממדבר צין עד רחב לבא חמת ויעלו בנגב ויבוא עד חברון וגו'. להבין אומרו ויבא ולא אמר ויבאו והנראה ע"פ האמור למעלה ששלחם להביא יתרות והארה בהארץ ויהושע וכלב באמת עשו כן ויעלו ויתורו את הארץ שהביאו יתרות וגדלות גם בארציות ועשו ממדבר צין ממה שהי'