קהלת משה קנה

אשר תזכור שמי וגו' אלא תזכיר מורה על הזכרה בכוונה עצומה המתפעל לכך. לכ"א אזכיר אותיות אלף זכו"ר אלף אותיות פל"א כשתעשה הזכרה בעלמא לשרשך אל הפלא עליון אשר ממנו לוקחת אבוא אליך וברכתיך הבא לטהר מסייעין לו. וכן הששים רבוא נשמות ישראל ע"י התדבקם באותיות התורה דכולא שמותיו של הקב"ה. בשגם כי אין דבר בעולם נפרד מהויתו ית' ובכל דבר יש הויתו בזה נוח להתדבק בשורשו אשר צריך לזה לשוב להאיר נשמתו כבשורשה. וז"א בשנת היובל הזאת. כשתשנה עצמך לבוא אל היובל עלמא דחירו ע"י התשובה ובזה תעשה קישוט אל הזא"ת היא השכינתא בזה תשובו איש אל אחזתו להיות איש שמורה על העולה שנק' איש כנודע ותשובו ע"י אל אחזתו ר"ל אל שורשו ואחיזתו שיש לו בהוי"ה ועי"ז תבא לשנת היובל להיות יובילו אותך שי למורא והבן

ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו ער תום שנה ממכרו וגו'. עיין בספר נו"א בדבריו הקדושים. והנראה לפרכינו דתיבת בי"ת נוטריקין בכל יום תמיד. והרמז ע"ד שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד. פי' דהנה ידוע דתיבת נגד מורה על מזרח שהוא הרוח שהוא פנים. ומזרח הוא לשון זריחה והארה. ור"ל שויתי ה' שיהי' לי להוי"ה ב"ה השתנות. אזי מוכרח לנגדי תמיד. שיבוא הארה וזריחה לנשמתי תמיד וזהו ג"כ הרמז בתיבת בי"ת בכל "יום "תמיד. ר"ל שיהא תמיד הארה וזריחה להנשמה כי מלת יום הוא לשון אור כנודע. ונחזור לביאור הכ' כאן ואיש כי ימכור לשון התנכרות. בי"ת נוטריקון "בכל "יום "תמיד כנ"ל. ר"ל שיתמכר אצלו המדריגה זו שהוא ההארה הגדולה לנשמתו. עיר חומה. עיר לשון התעוררות. ר"ל ההתעוררות מאנ"י חומה כמ"ש בפרשת העברה אני חומה דידוע דתיבת אני רמז לשכינה הקדושה. ר"ל שאנו מתחזקים ומתאמצים עם השכינה הק' כחומה. גם חומה הוא לשון חמימות. ר"ל שאנו בגודל ההתלהבות והחמימות בעבודתו ית"ש. לז"א ואיש כי ימכור וכו' עיני חומה שיתמכר ח"ו אצלו ההתעוררות הזה של אני חומה כנ"ל ע"ז אמר והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו כשישוב ללבבו ויתחרט ע"ז וישוב בתשובה שלימה. וכמו כן יהי' גאולתינו עד תום שנת ממכרו. עד שיושלם השינוי של התמכרו והבן

ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשב גאולה תהי' לו וביובל יצא וגו'. עיין בספר נו"א עפ"י מאמר חכז"ל אל תהי בז לכל דבר כו' והנראה לערכינו עפ"י הקדמה הנ"ל. ותחילה נפרש דבריהם ז"ל על הרמז שרמזו לנו בזה. מה דאי' המבזבז אל יבזבז יותר מחומש וע"ש בפירושינו באבות עה"כ ואל תהי בז לכל אדם בכמה אופנים. וביארנו ג"כ בז גי' ט' נוטריקון טוב רמז להטוב הגנוז בגווי' ור"ל דהמדריגה זאת לראות אף בדברים השפלים כל דבר טוב הגנוז בגווי'. זהו איננו לכל אדם כ"א להצדיקים האמתיים. אמנם אעפ"כ ואל תהי מפליג לכל דבר. שעכ"פ אל תפליג עצמך מכל דבר דהיינו הצדיק הגמור שיש לו זו המדריגה כי דבר מלשון דבר אחד לדור יעו"ש בארוכה. וזהו פי' ובתי החצרים ר"ל אותן שאין להם עדיין דירת קבע בהבוב"ה ובדביקות העליון. ולזה מרמז תיבת החצרים