קהלת משה קמ

כ"א דם טהור ויקרב הגאולה במהרה בימינו אמן

וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרות כהות לבנות בהק הוא פרח בעור טהור הוא. ידוע בתורתו של ר"מ כתנות אור באל"ף כמו שהי' קודם החטא אבל לאח"כ גרם החטא להיות עור בעי"ן ובשוב האדם מדרכו יוכל להפך כמקדם להיות אור בא'. והנה נר ה' נשמת אדם כי הוא כנר בפני האבוקה שהנר נכלל באבוקה. כן כשהאדם מחשיב עצמו רק כנר לפניו ית' זוכה להארה לנפשו רוחו ונשמתו המרומזים באותיות נר כידוע. וזהו כוונת חז"ל אין בודקין את החמץ לאור האבוקה כו' אלא לאור הנר. ר"ל שלא יוכלו לבדוק החמץ והשאור שבעיסה הוא היצר לבער אותו לאור האבוקה כשידמה בנפשו כי הוא מאיר כאור האבוקה אלא לאור הנר כשלא יחזיק עצמו כ"א כמו אור הנר הנכלל בהאבוקה כשמקרב הנר אל האבוקה הרי מתכבה וכאין יחשב נגדו אז יוכל לבדוק החמץ מקרבו. ועפ"ז נבאר הכתוב וראה הכהן הוא הבוב"ה כהן עליון חסד עילאה וראה והנה בעור בשרם וגו' והנה מורה על שמחה ששמחה גדולה לפניו בראותו בעור בשרם בהרות שרואה בהם בהירות ואורות מצוחצחים אבל כהות לבנות שבעיני עצמם הגם שהגיע לליבון עליון מ"מ הוא כהות בעיניהם ועדיין לא זככו עצמם והם כנר בפני האבוקה כנ"ל. אז בהק הוא בה"ק גי' ז"ק ר"ת "זוכרי "קדושתו שזוכרים תמיד קדושתו ית' ולכן נתמעטים בעיניהם ולזה הש"י זוכר קדושתם וזוכים פרח בעור שיהי' פריחה וגדלות בעור להתהפך לאור טהור הוא מתטהרים ומתקדשים בשמות אהי"ה הוי"ה המרומז במלת הוא

ואיש כי ימרט ראשו קרה הוא טהור הוא ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא. דהנה יש כמה אנשים שמסגפין עצמם בתענית וסיגופים ולחייהם נתנו למורטים בכדי שישיגו מדרגות ויהי' רבי ומנהיג הדור. ויש אשר יענו בצום נפשם מפחד ה' לא לקיבול פרס. לז"א כי ימרט ראשו שימרט עצמו בשביל שיגיע להיות ראש ומנהיג. קרח הוא ר"ל שהוא בחי' אחוריים הגם שאינו תכלית העבודה מ"מ טהור הוא. אבל מפאת פניו למען יהי' נגד פניו ית' לפנות עצמו אליו יתברך ושאור פניו יפנה אליו. גבח הוא זה הוא בחי' קדם טהור הוא בוודאי כ' גבח"ת גי' תי"ג רמז אל הצדיק הנוחל ת' עלמין דכסיפין ותמיד הוא בעיניו ניעור וריק ועפ"י מעשיו אין מגיע לו כלום כ"א שואל ומבקש מתנת חנם ממדת הרחמים משלש עשרה מדות הרחמים והבן

א"י ואיש כי ימרט ראשו וגו'. ע"ד אוז"ל דלפעמים כתיב מזמור לדוד ופעמים כתיב לדוד מזמור ומשני כאן שרתה שכינה עליו ואח"כ אמר מזמור כאן אמר מזמור שתשרה עליו השכינה. וזה ואיש כי ימרט ראשו שמורט ומסגף עצמו שיבוא אל הראשית להשראת שכינת עוזו בקרבו. קרח הוא קר"ח אותיות חק"ר שחוקר ודורש אחדותו ית' הגם שהוא עדיין בחי' אחוריים כפי' קרחת אעפ"כ טהור הוא כי כוונתו רצוי' לעבודתו ית'. ואם מפאת פניו ימרט ראשו מחמת פנים העליונים ששורה עליו עי"ז ימרט ראשו. גבח הוא ופירש"י ז"ל משפוע קדקד כלפי פניו קרוי גבחת רמז כמו שבתפילין שמקומם במקום זה ע"י מוטל מוראו על הכל כמארז"ל ע"פ וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו