קהלת משה קטו

וכמוה בדוגמתה כן האדם נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. כי הנשמה בכל לילה מעידה על מעשה האדם של כל היום ומתרעמת איך היצר לה כל היום ההוא כדרך האיש המוכה כל עוד היותו אצל המכה בעיניו לא יוכל לקבל עליו. אמנם בלכתו מאתו הולך אצל אוהבו ומקבל לפניו ראה מה עשה לי האיש הלזה. כן הנשמה כל היום אין לה פנאי שצריכה לחיות את הגוף ובלילה בצאתה מאתו הולכת לפני אדון העולם בקובלנא ראה מה עשה לי איש זה. ומזה יש ליקח מוסר השכל איך לא יבוש כי יפקוד ה' עליו דרכו ועכ"ז הש"י ברוב רחמיו כי לא יחפוץ כ"א בשובו מדרכו וחי ובכל יום מחזיר נשמות אולי ישוב. ולנר זה הועמד גם כן שבעה קנים תרין אודנין תרין עיינין תרין נוקבא חוטמא ופומא הרי שבע. וכן תרין ידין ותרין רגלין ותרין שוקין וברית הק' עוד שבע והן מכוונין נגד האמצעי הוא הפה ולנגדו ברית המעור המכוון נגד ברית הלשון שבשמור עצמו מראות ברע והבט אל עמל לא יוכל ואוטם אזניו משמוע נבלה ולא יריח באיסורין יוכל לשמור פיו ולשונו להוציא דיבור לפני האלהים. וכן כאשר ידיו לא ישלח בעולתה ורגליו לא ירוצו לרע וישמור עצמו אז הברית הק' יהי' נשמר וזהו ויעל הנרות אמר הנרות בה' מורה על השכינה שיש לה העלאה על ידי הנרות הנ"ל המכוונים נגד האמצעי הוא המעלה שיר ושבחה לפניו ית' ע"י ה' מוצאות הפה אשר שפתים ישק בהניעם אותם לדבר תפלותיו ית' שפ"ה גי' שכינ"ה וכמאה"כ אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך שכאשר תפתח השכינה את שפתי ע"י כי יתקדש פי ולשוני אז ממילא ופי יגיד תהלתך ולזה ירמז הכ' ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה יהי' לפיו סביב לא יקרע ר"ל ופי המעיל שהפה של אדם יזכה להיות מעיל ר"ל לבוש קודש. בתוכו ע"י כי שיהי' תמיד בפנימות עליון שיהי' פיו ולבו שוין בכוונה בתפלתו ולא ידבר בפיו ולבו בל עמו וזהו כפי תחרא שהוא עשוי נקבים להוציא הסלת מתוך הפסולת שיתברר האוכל כן יצא מפיו דיבורי קודש בלי תערובת מחשבת חוץ חלילה ואז יזכה שפה יהי' לפיו סביב שהשכינה שהיא גי' שפה יהי' לפיו שמירה סביב לא יקרע שוב מעבודתו ית'. וזה ויעל הנרות כנ"ל עד לפני ה' בפנימות הוי"ה כאשר צוה ה' את משה בכוונת המנורה כן פועל על ידי גופו וכאמור והבן

א"י ויעל הנרות וגו'. ע"ד שה"כ כי נר מצוה ותורה אור. ר"ל כי מעשה המצוה אינו כ"א כמו הנר שמורה על כלי קיבול הפתילה והשמן והאור שהוא בגבול וסוף אבל התורה היא בעצמה אור גי' רז שעולה מסוף לא"ס לרז העליון על ידי התורה ויוכל להמשיך משם כל טוב. וזה ויעל הנרות שמעלה הנרות הללו כנ"ל עד לפני ה' אותיות שלפני הוי"ה הם טדה"ד ט"ד גימ' י"ג תיקוני דאריך. ה"ד גימ' ט' תיקוני דזעיר כולם יסכימו עלינו לטובה להשפיע עלינו מקור הרחמים והברכות. כאשר צוה ה' את משה ר"ל כמו התחברות השם את משה הוא הדעת עליון כי אם אין דעת אין כלום וכל ת"ח שאין בו דעת נבילה טובה הימנו ואין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות ולבו חסר מהדעת אבל כשזוכה לדעת שוב לא יחטא והש"י ישמרנו שנזכה ללכת בדרכיו אמן

א"י ויעל הנרות וגו'. ע"ד שביארנו בשני דיבורים הקודמים כי נרות מורים על האברים לשומרם בקדושה או על מעשה המצות וכנ"ל יע"ש. והנה אם