קהלת משה קח

שמרו ישראל שתי שבתות מיד היו נגאלין הוא ע"ד שביארנו שאלו שמרו והמתינו על שתי השבתות לייחד שבת דלעילא בשבת דלתתא הי' גאולה שלימה כי נתקן דמות דיוקן אדם בשלימות. וזהו כי אות הוא ביני וביניכם שהשבת הוא אות כמו שביארנו לעיל וישם ה' לקין אות הוא אות ו' שכלול בו השם וכלול בו את כללות אתוון דאורייתא ובזה נראה בו צלם אלהים והויו"ת עליון השורה על האדם. לדעת כי אני ה' מקדשכם ר"ל בזה תוכלו לבוא אל הדעת והתחברות עליון כי אני ה' שיתייחד ויתחבר אני ב"ה ע"י כי הוא מקדשכם. ובזה נבוא אל הביאור. וירא אהרן וכל בני ישראל וגו' כי ידוע כי אהרן וישראל לא חטאו כמובא בס"ק ומעט מזעיר שהי' בהם על אשר לא מיחו. ולזה וירא אהרן וכל בני ישראל הכשרים שלא עשו כלום ראו את משה הוא הדעת עליון והנה מורה על שמחה כי נתוסף שמחה לפניו במרום כי קרן עור פניו שנתוסף הארה ובהירות בדעת עליון על ידי מעשה ישראל הצדיקים. ולכן וייראו מגשת אליו ר"ל שנתראו למעלה על ידי מגשת אליו ר"ל על ידי התקרבם אליו ית' נודעו לכל כי הם זרע ברוכי ה'. כי כדרך שאתה בא לראות כך הוא בא ליראות כי ע"י היראה וההתלהבות בא האדם מיראה לראיה שיזכה לחזות בנועם ה' אמן. או וירא אהרן וכל בני ישראל וגו' שלזה זכו לבוא אל בחי' הראיה לחזות בנועם ה' את משה ע"י היותם תמיד בדעת עליון כי אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות אבל כשיש בו מדעת קונו נשמר מכל חטא ואשמה ומנוקה מכל רע. ועי"ז וייראו מגשת אליו. כי חכמת אדם תאיר פניו וניכר ומסויים בעיני כל בל ירעו ובל ישחיתו אדרבה כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה יג ולכן יראים מגשת אליו והבן

ובחרושת אכן למלאות ובחרושת ע"ן לעשות בכל מלאכה. ונראה פה"כ לערכינו עפ"י הפשוט. דהנה נמצא בתוך ישראל אנשים שהם בבחי' אבן היינו שלבם קשה כאבן ויש בבחי' עץ שהם רכי לבב כעץ שהוא רך מעט. וזהו שאמר ובחרושת אבן וגו' שהעיקר הוא לחרוש ולעבוד לאותן שהם בבחי' אבן. למלאות במילוי ההארה והתלהבות לעבודתו ית'. ולחזק לבבם שיהי' חזקים וקשים כאבן בעבודתו ית"ש. ובחרושת עץ כלומר לפעמים כשהשעה צריכה להטות ולהמשיך להם השפעות טובות מאתו ית"ש. צריך להתנהג בבחי' עץ שהוא מעט רק להטותו ולכפפו לכל אשר ירצה. וזהו ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכה כשהוא מהצורך לעשות בכל מלאכה להמשיך השפעות טובות לישראל והבן

א"י עפ"י מה שפירשנו הכתוב בשיר השירים כתפוח בעצי היער וגו' דעיקר השלימות הוא שלא להחזיק עצמו בשום מדריגה. ואעפ"י שעושה מצות ומעשים טובים יהי' בעיניו כאלו לא עשה עדיין כלום כי לפני אדונינו אדון הכל במה נחשב הוא. ואף אלף שנים יחי' ויעשה מאה פעמים ככה, עדיין לא יספיק לו נגד אחת מטובותיו שהטיב עמו וזהו כתפוח ר"ל אעפ"י שעושה פירות כתפוח אעפי"כ יחזיק עצמו. בעצי היער שאינם עושים פירות. ואיתא בכתבי האריז"ל מפסוק זה רמז כמה מיני פירות צריך להיות בחרוסת בליל פסח. ובחרושת קרי בי' ובחרוס' בשין שמאלית אב"ן נוטריקון בלשון אשכנז "בערין "ניס "אינגבר ע"ץ נוטריקון "עפיל "צימרינג. ובוודאי רומז בדבריו לסודות קדושים ונוראים. ובזה