פתיחה לפירוש הסולם טו

עלית המלכות לבינה טו. ויש להבין מאד ענין המתקת המלכות בבינה, שהיא שורש כל החכמה. כי מלכות הוא סוד מדת הדין שאין העולם יכול להתקיים בו, ועל כן העלה אותה המאציל לספירת הבינה, שהיא מדת הרחמים. שעל זה רמזו זכרונם לברכה: בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין, דהיינו במלכות בלבד, שהיא מדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין (בראשית רבה סוף פרשה י"ב); שעל ידי עליתה של המלכות לבינה, מקבלת המלכות צורת הבינה, שהיא מדת הרחמים, ואז מנהגת המלכות את העולם במדת הרחמים.

וענין זה של עלית המלכות לבינה, נעשה בכל מדרגה ומדרגה, מראש עולם האצילות עד סוף עולם העשיה, כי אין לך מדרגה שלא תהיינה בה עשר ספירות, כח"ב חג"ת נהי"מ, והמלכות שבכל מדרגה עלתה לבינה שבאותה מדרגה ונמתקה שם.