אמרי צדיקים תפד

באותה סעודה ונתגלה שאותה נערה היתה מקודשת לאחר. וזהו כוונת הפ' צדקת תמים תיישר דרכו שצדקה שעושה האדם בתמימות אעפ"י שימצא בה דבר איסור כזה שעשה צדקה להשיא הנערה עם בנו והיא היתה מקודשת לאיש אחר אינו בא לידי מכשול. והצדקה עצמה תיישר דרכו שעשה גם צדקה לקרוא לכל העניים בחופת בנו וע"י כך נתגלה שהיתה מקודשת לאחר וע"י כן לא בא לידי מכשול. וזהו כוונת הפ' רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד. כלומר מי שרודף צדקה כקצב הזה שפדה את הנערה וחסד שעשה עמה להביאה אל ביתו והלבישה ולא הטילה על הציבור. ימצא חיים שינצל מעבירה שאין חיים גדול מזה שניצל מאשת איש ועוד ימצא צדקה אחרת וכבוד עמה שהרי נזדמן לו לעשות צדקה עם האורח להחזיר לו ארוסתו ונתן לה מלבושים והסעודה שהתקין לבנו בהשיאם בביתו בדרך כבוד וזהו צדקה וכבוד

עוד שם בספר הנ"ל דף מ"א ע"ב וז"ל

מדרש אמרו חכמים ז"ל

מעשה באיש א' עני ביותר והיו לו ה' בנים ואשה. ויהי היום ויצר לו מאד ולא היה לו פרנסה. ואמרה לו אשתו לך לשוק אולי יזמין לך הקב"ה פרנסה ולא נמות ברעב ואמר לה אנה אלך אין לי קרוב ולא אוהב להושיעני אלא רחמי שמים והחרישה האשה וירעבו הילדים ויבכו ויצעקו ותוסף האשה ואמרה לו צא לשוק ואל תראה במות הילדים ויאמר לה איך אצא ואני עירום. והיתה לאשה לבוש קרעים ונתנה אותו לבעלה להתכסות בו ויצא החוצה ועומד משתאה ואמר אנה אלך ובכה ונשא עיניו לשמים ואמר רבון העולמים אתה יודע שאין לי למי אתרעם בעניי ודלותי שירחם עלי לא אח ולא קרוב ולא אוהב ועוללי קטנים רעבים בוכים וצועקים. יהי חסדך השם עלינו לרחמנו, או אסוף אותנו ברחמיך וננוח מעצבינו. ותעל שועתו אל אלהים. והנה אליהו ז"ל בא אליו ויאמר לו למה תבכה וסיפר לו קורותיו ותלאותיו ואמר לו אל תבכה בא עמי ותמכרני בשוק וקח מחירי ותחיה בו. ויאמר לו אדוני איך אמכרך שבני אדם יודעים שאין לי עבד ואני מפחד שיאמרו כי אני העבד ואתה אדוני ויאמר לו אליהו אל תירא עשה מצותי וכשתמכרני תתן לי זוז אחד ויעש כן ויוליכהו לשוק ויהי כל הרואים אותו חשבו כי האיש העני הוא העבד ואליהו הוא אדונו עד ששאלו ויאמר הוא אדוני ואני עבדו ועבר שם אחד משרי המלך וראהו וייטב בעיניו לקנותו למלך ועמד וכרז עליו עד שמונים דינרים ויאמר אליהו לאיש עני מכור אותי לשר ההוא ואל תקח תוספת ויעש כן ויקח מן השר שמונים דינרים ונתן לאליהו דינר א' ויחזירהו אליהו לידו ואמר לו קח וחיה אתה וכל בני ביתך ולא ישיג לך חוסר ועוני כל ימיך, וילך אליהו עם השר והאיש הלך אל ביתו ומצא את אשתו ובניו עטופים ברעב וישם לפניהם לחם ויין ויאכלו וישתו ויותירו ותשאלהו אשתו מאין יש לך כל זה ויגד לה את כל אשר קרהו ותאמר לו טוב לך כי עשית עצתי שאם היית מתעצל היינו כלנו מתים ברעב ומן היום ההוא והלאה ויברך ה' את בית האיש והיה עשיר גדול ולא ראה חוסר כל ימיו ולא בניו אחריו, ויבא השר את אליהו לפני המלך והיה בלב המלך לבנות ארמון גדול חוץ למדינה והיה צריך עבדים להסיע אבנים ולכרות עצים ולתקנם לצורך הבנין וישאל המלך לאליהו ואמר מה מלאכתך ואמר לו אני חרש ובקי במלאכת הבנין וישמח המלך ויאמר לו אני רוצה שתבנה לי ארמון גדול חוץ לעיר וצורותיו ומדותיו כך וכך ויאמר לו אני אעשה כדבריך ויאמר המלך אני רוצה שתמהר הבנין בששה חדשים ותהיה חפשי ואעשה עמך חסד ויאמר לו אליהו ז"ל צוה את עבדיך שיקנו כל צרכי הבנין ויעש כן, ויהי בלילה ניקם אליהו ז"ל ויתפלל להשם ושאל לבנות הארמון כרגע ותשלם כל המלאכה טרם השחר וילך אליהו לדרכו. ויוגד למלך וילך לראות הארמון ויטב בעיניו וישמח המלך שמחה גדולה ויתמה מאד על דבר זה ויבוקש אליהו ולא נמצא ויחשוב כי מלאך הוא

וילך אליהו ז"ל עד שפגע בו האיש אשר מכרהו. וישאלהו לומר מה עשית עם