אמרי צדיקים תפב

והכנסתי אותה לאותו בחור והעשרתי אותם, וזה הדבר שעשיתי, א"ל ר"ש ברוך המקום שזיכני להיות אצלך בג"ע, לכך בכל עת יעסוק אדם בתורה ובמעשים טובים ויטפל בצדקה, שהממון אינו שלו כי אם להקב"ה, שנא' לי הכסף ולי הזהב אמר ה' וכתיב כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים: גז"ש

בפ' תשא באמצע אות ה' אחרי המלות ומביאו מסוף העולם ומזווג לזו בסוף העולם, כתוב בכ"י, ומעשה בשלמה המלך שהיה לו בת יפיפיה שלא היה כמותה בכל ארץ ישראל, הביט במזלות מי בן זוגה ומי ישאנה, וראה שהוא עני אחד ואין בישראל עני כמותו, מה עשה, בנה מגדול גבוה בים, והים מסביבו מכל עברים מסביב, לקח בתו ושם אותה באותו מגדול הגבוה, ושם עמה שבעים סריסים מזקני ישראל, ובמגדול לא עשה פתח שלא יכנוס אדם בו, ושם בו צידה הרבה, אמר אראה פועל השם ומעשהו, לימים אותו עני שהוא בן זוגה היה יוצא בדרך בלילה, היה ערום ויחף רעב וצמא ולא היה לו במה לישכב, ראה נבלת שור מושלכת בשדה, נכנס בה וישכב בין הצלעו' הנבלה להפיג צינתו, וכשהיה ישן בא עוף גדול ונטל אותה הנבלה ונשאה על גג אותו מגדול על חדר הבחורה, ושם היה אוכל העוף את בשר הנבלה, וישב שם על הגג, כשהאיר השחר, יצתה הבחורה מחדרה ללכת הגגה כמשפטה בכל יום וראתה אותו בחור, אמרה לו מי אתה ומי הביאך הנה, אמר לה יהודי אני מבני עכו אני, אמנם עוף הביאני הנה, מה עשתה לקחתו והביאתו בחדרה והלבישוהו והרחיצוהו וסכתו ונתיפה מאד עד שאין כמותו בכל גבול ישראל, ואהבתו אותו הבחורה בלבה ובנפשה, ונפשה קשורה בנפשו, והיה הבחור חריף ומפולפל וממולח וסופר, יום אחד אמרה לו רוצה אתה לקדשני, אמר לה ומי יתן, מה עשה הקיז דם וכתב לה כתובה ומוהר מדמו, וקידשה ואמר עד ה' היום ועדים מיכאל וגבריאל, בא אליה כדרך כל אדם ונתעברה ממנו, כשראו אותה הזקנים מעוברת, אמרו לה כמדומה לנו שאת מעוברת, אמרה להם הן, אמרו לה וממי נתעברתה, אמרה להם מה לכם לדעת, נפלו פני הזקנים שהיו מתייראין משלמה המלך פן ישים עליהם עלילות דברים, ושלחו אליו לבוא לדבר אליהם, נכנס שלמה בספינה ובא אליהם ואמרו לו אדונינו המלך כך הדבר, ואל ישים אדונינו בעבדיו עון, כששמע קרא לבתו ושאל לה על הדבר, אמרה לו בחור אחד הביא לי הקב"ה יפה וטוב תלמודי וסופר וקדשני. קרא לבחור ובא לפני המלך והראה לו הכתובה שעשה לבתו, ושאל לו המלך על אביו ועל אמו ועל משפחתו ומאיזה עיר הוא והבין מתוך דבריו שהוא אותו שראה במזל ושמח שמחה גדולה ואמר ברוך המקום שנותן לאיש זווגו וזהו מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות כו', עכ"ל

ספר חופת אליהו רבה הנותן צדקה עולה ויושב כנגד כסא הכבוד שנאמר הולך צדקות ודובר מישרים וכו' וכתיב בתריה והוא מרומים ישכון וכתיב מלך ביפיו תחזינה עיניך, והעושה צדקות נוטל שכר בעולם הזה ובעולם הבא ע"ש באריכות

ס' רבינו בחיי וז"ל העני הוא מחלק מדת הדין, והעשיר הוא מחלק מדת הרחמים, לכן כשנותן העשיר צדקה לעני, משתתף מדת הרחמים עם מדת הדין והשיתוף זה הוא קיום העולם

מובא בספר מעיל צדקה דף מ' עמוד ב'

מעשה באיש ת"ח חסיד ועניו שביקש מאלהים להודיעו מי יהיה חבירו לעולם הבא והתענה ימים רבים והרבה תפלות ותחנונים עד שנאמר לו בחלום פלוני הקצב הוא חברך לעוה"ב ויקץ משנתו דואג ונאנח וחזר שנית להתענות ולחלות פני השם ונאמר לו בחלום כבר הודעתיך שחברך בעולם הבא הוא פלוני הקצב כשמוע הדבר הזה נאנח ובכה בכי גדול על דבר זה ושמע קול קורא משמים לולי שאתה חסיד ויש בך מעשים טובים כי בן מות אתה ומדוע חרה לך על שאמרתי לך שהקצב הוא חברך הידעת מה שעשה הקצב מעשים טובים שלא יוכל שום אדם לעשות ומעלתו גדולה לעולם הבא ויקם הת"ח בבוקר וילך לחנות הקצב ונתן לו שלום