אמרי צדיקים תעו

יצחק שנכלל במדת יצחק, ע"כ כשיש לאדם אהבה צריך שיהי' לו יראה, וכשיש לו יראה צריך שיהיה לו אהבה ונעשה מזה הולדה, כשאברהם נתבשר בבשורת יצחק ידוע שא"א להיות זה רק שיוכלל בגבורה, עז"כ ויפול אברהם על פניו ויצחק נתכלל בבחי' אברהם, אבל על שרה רגז השי"ת ואמר למה זה צחקה שרה, לה אין שייך זה כי היא עצמה בחי' נוקבא בחי' דין, והתנהגות העולם ג"כ כן כשמנהיג העולם בחסדים ע"ז כתיב אשרי אדם מפחד תמיד וכשמנהיג בדינים צריכים להאמין שיהיה טוב, כי הוא כך שהגבורות מהחסדים והחסדים מהגבורות, וכעת בוודאי שהשי"ת מנהיג העולם בדינים צריכים אנו להאמין שבוודאי אי"ה יהיה טוב ויהיה הולדה רחמים ודפח"ח

פעם אחד סיפר שמבואר בספרי הרמב"ם ז"ל שהיה שנה אחת כמה מקרים לא טובים, ובא מלאך מליץ אחד של ישראל וביקש מהקב"ה שיתן לו רשות להנהיג העולם שנה אחת ונתן לו, ועשה כל הצטרכות העולם עצהיו"ט בענין הגשמים בכל עת הצורך ובכל פרטי הנהגות והיה גודל התבואה ביותר ואח"כ כשטחנו אותה היה ברכה ביותר, וכן העיסה נתברך מאד, רק אחר שנאפה הפת, נפרר הפת לפרורים דקים מאד כמו חול ולא היה מתחבר כלל, ולא היה באפשרי לאכול אותו, ובא המלאך לפני הקב"ה ושאל אותו מה היה הדבר שלא עשינו יפה שנחסר איזה כח בהתבואה שא"א לו להתחבר, והשיב לו הקב"ה תדע שכח הצומח הוא מהגרעין אחר שנרקב ונתבטל לכח העפר ואז מצמיח ויש בו כח העפר, ויש לזה רוחות שצריך להוציא מהתבואה כח העפר בכדי שיוכל להתחבר ואין ידוע לך הרוחות הנ"ל כי אינם נמסרים למלאך רק הם בידי בעצמי, ונצטער המלאך על זה מאד, כן הצדיק יסו"ע כשמקבל יסורים ואח"כ יוצא מהיסורים סובר שע"י שיצא הוא מהיסורים שלו ונמתקים בשורשם ע"י זה ימתקו בכללות ישראל לצאת מיסורים עוני וגלות, רק כשרואה עדיין יסורים של כלל ישראל מבין מזה שנחסר רוח כנ"ל שהוא בידו של הקב"ה בעצמו והוא (ישעי' י"א) והריחו ביראת ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' והוא רוחו של משיח שהוא מידו של הקב"ה, ולכך אי אפשר להצדיק לקבל שמחה ממה שיצא מהיסורים שלו כיון שאין הרוח הנ"ל שהוא רוחו של משיח

ואהבת לרעך כמוך אני ה', אמר משל לשני אוהבים שהיו נפשם קשורה באהבה מאד והיו רחוקים זה מזה, והגיע עילה על אחד מהם ונגמר דינו ליהרג והוכרז שכל בני המדינה יבואו לראות דין האיש הזה, ובא האוהב הזה ג"כ לשם, וכראותו כי כן, צעק בקול גדול הניחוהו, אני הוא שעשיתי העול הזה ולא חבירי, והגיע הדין למלך, וקרא אותם לשאול להם אמיתת הדבר, כיון שרק אחד עשה הדבר הזה, ולמה יחפוץ זולתו למות בחנם, אז השיב למלך חבירו של זה אני יודע שחברי לא עשה שום עול כי אני מכיר מזגו ומהותו שלא עשה כן, אם כן אין זה רק עילה, וחיי תלוי בחיי חבירי, מוטב שאמות, ולא אראה במיתת חבירי, כי בודאי אני חייב מיתה על שהגיע לי עונש לראות במיתת חבירי, וכן השיב לו גם חבירו, וכראות המלך אהבה עזה שביניהם פטר אותם, וביקש מהם ואמר שבין אוהבים כמותכם אני חפץ שתכניסו אותי באהבתכם ואני אהיה לכם ג"כ אוהב כזה, כן הדבר כאשר יגיע למעלת ואהבת לרעך כמוך, אז אני ה' מבקש לשרות בכם שתאהבו גם אותי, ואני אהיה לכם ג"כ לאוהב נאמן

בשם הרב המגיד הגדול מו"ה דוב בער זללה"ה, אמרו רז"ל אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה, כבר דקדקו קמאי הא אין צדיק בארץ אשר לא יחטא, והאיך שייך ולא מצא, ואפשר לומר דהכי פירושו יפשפש במעשיו הטובים שעשה שזכותם יצילו אותו מהיסורים הללו, פשפש ולא מצא מעש"ט כאלו שזכותם יצילו אותו מהיסורי' הללו, יתפלל להש"י ויתלה בביטול תורה דלעתיד, מחמת היסורים שיש לו, יש לו ביטול תורה, לכן ראוי להשי"ת שיצילהו מהיסורים