אמרי צדיקים תעד

אפשר בענין אחר. רק ע"י הצדיק. וז"פ הגמרא הבא לטהר. היינו שבא להצדיק בשביל לטהר נשמתו. מסייעין אותו מן השמים צריך ליתן לו סיוע שלא יהיה לו שום מניעה ויכול לבוא לצדיק בהרחבה

עוד מובא בס' הנ"ל בפ' תצוה בשם ס' ברית מנוחה מה שנאמר בגמרא אם הראשונים כבני אדם כו'. כי זה נאמר לדורותם אבל הדרא בתראה יהיו יותר גדולים מדורות הראשונים. ובזה נבין מה ששאל אלישע מרבו אליהו ז"ל ויהי נא פי שנים ברוחך אלי. ולכאורה יפלא למה ביקש דבר מה שלא הי' לרבו. ומתורץ עפ"י דברינו. כי השי"ת ברא את העולם שיהי' הכל בדרך משפיע ומקבל. העולם התחתון מקבל מעולם העליון ממנו. והנה ברא הש"י עולמות לאין מספר, רק בדרך כלל הם אבי"ע והם מרומזים בד' אותיות הוי"ה, והנה עיקרו של שם הוא יה"ו, וה"א אחרונה נקר' כלי קיבול מקבלת שפע מג' אותיות הוי"ה בסוד כל הנחלים הולכים אל הים כו', ולזה ניחא ששאל אלישע ויהי נא פי שנים כו', כי כמו שה"א אחרונה מקבלת שפע מכל ג' אותיות הוי' כ"כ הוא בכל בחי' התלמוד מקבל שפע פי שנים, וזפ"ה רבוע יהי' כפול, רבוע רומז לה"א אחרונה שהיא אות רביעי מהוי"ה, וגם רבוע רומז להתלמיד כמו דאיתא אי לא חזית לארי' חזי מרבעתי' על בניהו בן יהוידע שהיה תלמיד של שהע"ה, וזפ"ה רבוע יהי' כפול, מי שהוא בחי' תלמיד יהיה כפול וישיג שפע פי שנים, ומפרש הפסוק זאת הוא הכלל אם הוא בעיניו כאפס ואין, וזה זרת ארכו וזרת רחבו, וזרת חצי אמה שאינו דבר שלם, אז הוא בבחי' מקבל ויכול לקבל שפע פי שלים, ולזה ניחא דברי הס' ברית מנוחה שאמר שהדרא בתרא' יהיו יותר גדולי' מדורות ראשונים כי הם סוף מעשה במחשבה תחלה בסוד ה"א אחרונה

עוד שם בס' הנ"ל וז"ל שמעתי מכאדמו"ר מוהר"ר י"י זצלה"ה מלובלין ע"פ וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם. כי יעקב אע"ה הסתכל בדרא בתראה וראה שהם קטני השגה, המשיך עליהם נשמות גדולות כדי שיהי' להם סיוע לעבודת הבורא, וז"פ וישא יעקב רגליו שרצה להגביר דרא בתראה שנק' רגלים, וילך ארצה, הוליך לזה העולם שנקרא ארץ, בני קדם נשמות גדולות שנקראים בני קדם עכ"ל

ענין תפלה, כי ענין המלחמה עם היצה"ר העיקר הוא עבודה שבלב זו תפלה, כי בתפלה האדם לובש טלית ומוכתר בתפילין והם בגדי מלחמה לשטן, ואוזר א"ע בגבורה לכבוש יצרו לכוון נפשו להכינה במחשבה טהורה לבוראה ע"י חרב פיפיות, היינו הדיבורים הקדושים מקרבנות ופסוקי דזמרה, ולוקח רומח בידו רמ"ח תיבין דק"ש עד שמפיל חיל הרבה מהן, ונקל לו לכוון נפשו במחשבה נכונה בתפלת לחש להיות המחשבה והדיבור אחד, ואף שאינו יכול להיות בדו"ר, עכ"ז עולים התפלות ע"י התקשרות האדם א"ע באמרו קודם התפלה הריני מקבל עלי מ"ע של ואהבת לרעך כמוך, וכולל א"ע באהבה עם נשמות הצדיקים שבדור שמכיר דיוקנם ויצייר לפניו צורתם הקדוש בעת ההוא שזהו סגולה ותועלת גדול כמבואר בס' חסד לאברהם במעין שני עין הקורא נהר ל"ג ע"ש

וענין התקשרות אפרש לך קצת איך שבתשוקה לבד נמצא ג"כ ענין התקשרות, היינו כשאדם מתעורר לאהוב דרך משל את בנו אפי' שלא בפניו ובוער בלבו אהבתו, זה האהבה המתעוררת, מקשרת נשמות שניהם באותו רגע, אעפ"י שהם רחוקים זה מזה, מפני ב' טעמים, א' שברוחניות אין שייך ריחוק מקום, ומופת ע"ז הענין אמר הרב מוהר"ר מנחם מענדיל שבפחיתות ר"ל כשהנואף מחשב ומהרהר באשה הידוע לו תיכף מתעוררת אהבתו והתקשרותו וכל הרעות ר"ל אף שהיא רחוקה ממנו, טעם ב' והוא ענין א' עם הראשון כי אהבה לא יהיה אלא בין בני אדם המכירים זא"ז שראו א"ע פא"פ כמבואר בש"ע בענין מי שרואה חבירו לאחר זמן לברך על ראייתו ע"ש, ואם בעת ראייתם זא"ז נתקשרו אז באהבה זה לזה נחקק דיוקן כ"א במחשבת חבירו, וכל מחשבה