אמרי צדיקים תסא

איש בתוך מרחץ וטבלו, יהי פעם בשבוע ודי לו: לסמוך לאכילה אל יהי בא, ולא עת תהיה נפשו רעבה: וגופו ירחצנה הוא בחמים, אשר לא ישרפו גופו נעימים: ואחרי כן יהי רוחץ בפושרים, ואחריהם יהי רוחץ בקרים: וראשו ירחצנו הוא בחמים מאד כי בם יהי בריא ותמים: ואל נא ירחץ הוא ראשו בפושרים, ולא מים מאד לחים וקרים: וישמר מאד בימי גשמים, לבל ירחץ בצונן רק בחמים: ולכן אל יהי מתחיל לשוטפו, עדי כי תעלה זיע בגופו: וטרם בוא יהי בודק נקביו, ועת צאתו וירפא מעצביו: ויבדוק עת אכול ובסוף אכילה, עת יבעול ואחר הבעילה: וכן יבדוק בראש ובסוף מלאכתו, ועת נומו וקומו משנתו: ובמרחץ יהי לובש בגדיו, וגם ראשו יכסה עם צעדיו: וינוח בעת צאתו וישקיט בפי שעה עד ירגע מעט קט: ואם ישן בטרם האכילה, בעת צאתו הנאה בו גדולה: ואל ירגיל שתות מים בצאתו, למען כי יכבו אש חנותו: ואל ישתה בתוך מרחץ כמו כן, ואז ייטב פעליו גם יתכן: ואם יצמא מאד לשתות ויערב ביין או דבש מימיו וירב: ואל ירגיל אנוש עצמו להסיר בכל עת דם ואת נוחו כוחו להחסיר: ואל יקיז בימי גשם וחמה, אבל ניסן ראש לחכמה ולא ביום אשר יצא לדרך, ויום בואו ועת ילך ודורך: ובו ביום יהי שוכב וירגע, וישמור בל יהלוך הוא וייגע: ואין צריך האנשים אשר יספו שנותיו על חמשים: בעילת איש אשר תהיה בנשים, תאמץ גוף והוא חיי נפשים: והנוהג בתשמישו כמשפט, יהי מרפא לנפשו בו ומפלט: ואם ירבה בתשמישו יבלה שאר רוחו ואת גופו יכלה: וימעוט משנות חייו וימות מהרה כי במעשיו אין תמימות: ועיניו יהיו כהות וכוחו יהי תושש: וריחו רע ורוחו ושניו יהיו רעות ודלות, ותמיד יהיו חולשות ונופלות: ואלה הם נגעיו הספורים, ויש עוד מלבד אלה אחרים: ואמרו בעלי סוד הרפואות, והמה גם לאלפים גם למאות: הכי אחד באלף מת במחלה, והנשאר ימותון מבעילה: לפיכך יש לכל נפש חשובה להשמר ואז תהיה בטובה: ואלה הם צריכים לבעילה, והיא להם רפואה גם תעלה: אשר יהיה מאד חזק ובריא, יהי בועל ויגביר גם ויפריא: ובן אדם אשר ימצא כבדות במתניו זאת לאות עליו ועדות: וכל אדם אשר ימצא בגופו חמימות בבעילה יחליפו: ובן אדם אשר ימצא הרוכים שתי ביציו כאלו הם משוכים: ואל יבעול בעוד נפשו רעבה ולא בעוד אשר ישבע הרבה: עדי יתחיל להתעכל מזונו, בתוך מעיו לבל יגדל יגונו: ואל יבעול עדי יבדוק נקביו ואז ייטיב פעליו גם נתיביו: ואל יבעול ועוד עומד בעומדו, ולא יושב אבל שוכב לצדו: ואל יבעול בעת מרחץ לעולם, ולא יום בא מבית מרחץ וישלם: ולא ביום אשר יקיז ויום בו יהי יוצא לדרך או ביום בוא בעוד אדם יהי מרגיז בכל זה לעולם לא יהי חולה ורזה: ולא יכאב עדי יזקין ויספה, ולעד לא יהי צריך לרופא: ואלה הם כלל כל הרפואות, למספרם בשמות הם ספורות: נשלמו רפואות הגויה, המוציא האדם מכל תחלואה. ע"כ מס' ליקוטי פרדס מרש"י זלה"ה

מ"כ שנכון לכל איש לומר מידי יום ביומו קודם התפלה, הריני מכוון את לבי כנגד ארץ ישראל וכנגד ירושלים וכנגד בית המקדש וכנגד בית קדשי קדשים של מטה המכוון כנגד בית המקדש וכנגד ירושלים של מעלה

מס' ליקוטי הש"ס מהאר"י זלה"ה

מעשה נורא שהיה בימי הרב אלהי כמוה"ר יצחק לוריא זלה"ה אשכנזי בצפת באשה אחת אלמנה שנכנס רוח בה וציער אותה צער גדול ורב עד למאוד ונכנסו בני אדם הרבה אצלה ודברו עמה, והרוח השיב לכל אחד ואחד להודיע נגעי לבבו ודי מחסורו אשר יחסר לו ובתוך הבאים נכנס חכם אחד אצלו ושמו של החכם ר' יוסף אשכנזי זצ"ל, מיד אמר לו הרוח ברוך הבא אדוני ומורי ורבי אני זוכר אדוני שהייתי תלמידו במצרים זמן רב ושמי פלוני ושם אבי פלוני, והנה כראות קרובי האשה את כאבה וצערה כי גדל הוא עד למאוד הלכו אצל האר"י זצ"ל לחלות פניו ולילך עמהם אצל האשה שיוציא הרוח מן