עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אמרי צדיקים

אמרי צדיקים תמג

Imrei Tzadikim 443 · אמרי צדיקים · free full Hebrew text

Open in the reader →

רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה כו' ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר. והענין הוא כי כל העושה מצוה או לומד תורה לשמה בורא מלאכים. ובדיבור תורה בורא ג' מיני מלאכים, דהיינו מבחי' הקול מלאך אחד, ומבחי' הדיבור מלאך א'. ומבחי' ההבל היוצא מפיו מלאך א', ואותן המלאכים מתלבשין בו ומגלין לו רזי תורה כמ"ש האריז"ל הרבה בחי' בענין השגת הנשמות והובא במשנת חסידים במס' השגות הנשמות ע"ש. והנה כפי כח קדושת תורתו כן קדושת המלאך הנעשה ממנו. אם תורתו היא בקדושה ובטהרה ואין בה שום פניה כלל, הרי המלאך הנברא מלימוד תורה כזו הוא קדוש וטהור כולו טוב ואין בו תערובות רע כלל ומגלה לאדם דברים אמתיים. ואם יש בלימוד תורתו איזה מחשבה מעורבת שלא לשמה גם המלאך הנברא מלימוד תורתו הוא מעורב ומורכב מטוב ורע, ומגלה לו אמת ושקר כי המלאך בעצמו אין בו כח להשיג כל דבר על אמתתו מפני שהרע שבו חוצץ בפני השגתו ולכן מגיד לו אמת ושקר וכמו שמצינו מהאריז"ל בס' הגלגולים וז"ל. מה שאמר המגיד למרי"ק על בנו שיש לו נשמת בצלאל שקר ענה בו, גם מה שאמר לו על ר"א הגדול שקבור בטבריא זה הוא אמת, מספר יסוד אמונה

מס' אור תורה

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, נ"ל שהכתוב ביאר הטעם וישב יעקב בארץ, וכי מה היה ליעקב לירד ממדרגתו העליונה מאד ולישב בארץ בארציות, לכך אמר מגורי אביו, ר"ל מגור"י לשון אסיפה וכניסה כמו אוגר בקיץ. פי' כי כל כוונת הצדיק בעוה"ז לאגור ולאסוף הניצוצות הקדושים ולהכניסם ולהעלותם לעילא, וזהו מגורי אביו, משל למלך שנאבד לו אבן טוב מתוך טבעתו, והנה עמדו בפני המלך בפעם ההוא הרבה מעבדיו ושריו הפרתמים והפחות והסגנים ואנשי מלחמתו עד אין מספר. עכ"ז לא רצה המלך לצוות להם שיחפשו אחר האבן טוב, רק צוה לבנו חביבו שיחפוש וימצא האבדה ויחזירנה לאביו המלך, הגם שהיה המלך בטוח מכל אחד מהשריו ועבדיו שכאשר ימצאנה יחזירנה לו בשלימות. אעפ"כ לא היה ברצונו שהם יחפשו כי רצה לזכות את בנו חביבו וכדי שיקרא המציאה על בנו ולא עוד אלא שרומז לבנו בכמה רמזים מקום מציאתו כי מתחלה היתה מדעת המלך וידע את מקומה ועשה הכל רק למען לזכות את בנו חביבו וכדי שיגיע גם להמלך מזה גודל שעשוע ותענוג והתפארות מבנו לאמר ראו כי שום אדם בעולם לא היה יכול לחפש ולמצוא זולת בנו חביבו. והנמשל מובן כי תכלית בריאת העולמות היה כדי לברר ניצוצות ע"י אומה ישראלית כמ"ש רז"ל בשביל ישראל שנקראו ראשית שעל ידם יבוררו והש"י מרמז להם בכמה רמזים שימצאו האבדה ויחזרו לבעלים לאביהם שבשמים ולא צוה כן למלאכים ושרפים ואופנים, והאבדה ההיא מדעת היתה כמ"ש רז"ל בונה עולמות ומחריבן וזהו מגור"י אביו. וא"ל שלזה רמז גם אומרו בארץ כנען ר"ל העוה"ז נקרא ארץ כנען ר"ל ארץ סוחרים כי הנשמה נשתלחה בעוה"ז לקנות לה סחורה וקניינה דוקא בעוה"ז כי מי שטרח בע"ש וכו' עכ"ל

זה ספר תולדות אדם, בלשון קושיא הוא וכי זה הוא ס"ת האיך שנולד אדם והלא הם סיפורי דברים בעלמא, אך התירוץ הוא ביום ברוא אלהי"ם את האדם, אלהי"ם הוא לשון אדנות כי אין מלך בלא עם וממילא כשברא ית' את האדם נעשה הוא ית' מלך כביכול, וזהו ביום ברוא אלהי"ם את האדם, כשברא את האדם אז נקרא באדנות וזהו אלהיו עמו עם ישראל הוא אלה"י כביכול. ותרועת מלך בו פי' כשהם מחברים את עצמם אעפ"י שאינם מתפללין עדיין. מלך מלכי המלכים, בו שורה עליהם

ע"כ מס' אור תורה מהרב הק' אלקי מוהר"ר דוב בער זצוק"ל זי"ע. מס' תורת השלמים

בעת הוצאת ס"ת מההיכל אין לדבר כלל