אילימה צה

כדפי' גלו לבבל שכינה וכו' והם ג' ירידות מחוייבות זמ"ז וזמ"ז כדפי' אמנם קיימנו לן בפ' תרומה סי' בענין אור זרוע לצדיק וכו' שהשפע הנשפע קודם חרבן הוא שעומד ונזרע בגינה מאליו ספיחי גנה שאינה נזרעת ולזה יש לנו לומר שענייני השפע שנשפע הם ב' בחי' הא' הוא קיום ועמידת העולמות ופרנסתם וזה אינו אלא ספיחים שמה שנזרע בגנה מזמן החורבן עומד בגן ומאליו הוא נזרע ומאליו הוא גדל ומאליו הוא צומח ומציאות העול' מתפרנס ממנו והנה הגנה מל' והשפע הזה עומדת בו ומתגדל ומתברכין העולמות וזה לא יחסר אמנם ימעט כחו מעט מעט שנה אחר שנה כמו שאינו דומה ספיחים ראשונים לשניים שהם ספיחי ספיחים וכן שניים לשלשים ועד"ז וזה ג"כ טעם שאין יום שאין קללתו מרובה מחבירו וימעט כח הברכה יום יום. הב' הוא השפע הנוסף מכח תפלתינו וברכותינו והוא סעד וסמך מועט לשכינה וזה נשפע מעין השקאה אל הגנה מן המקורות עליונים כפי בחי' הייחוד ואם היא באופן באיזה מדרגה היא עומדת כדפי' והשפעה זו תועיל להשקות הגן לצמוח ספיחיה ולגדלם כדפי' והיינו סעד וסמך מועט שפי' בזוהר בפ'. ונבאר במקום אחר בעז"ה. והנה ענין זה ג"כ תלוי בכמה בחי' תפלתם של ישראל סתם ועבודתם יחייב ההשפעה מן המקור ויתקשרו י' בה' ותשפיע חכמה בבינה ובינה בו"ק וו"ק במל' ו' בה' להמשיך אור ברכה וכאשר יוסיפו ישראל בכח תפלתם שפע רב יוסיף המקור הזה בסוד זה להשפיע ומטעם זה יהי' סוד קבלת תפלות ועניינם וכאשר ישראל צדיקים יוסיפו בהשפעה הזאת ויגבירוה אמנם זווג עליון אינו שאם הי' לא הי' גלות כלל:

פרק יג הנה ענין השכלים הפשוטים המשתלשלים מדרגה אחר מדרגה והם בסוד אבי"ע להם ב' בחי' הא' בחי' דהיינו שהם שכלים בעלי חכמה ובינה יתירה והם משכילים תמיד בבוראם ושוקדים תמיד על חשק עבודתם שהיא עבודה שכלית ולא גשמיית ותשוקתם גדולה בעבודה ההיא לא יגרעו אותה כלל ולא ימנעוה כלל אמנם היא קיימת לא תחסר ולא תעדיף איש בעבודתו ובמדרגתו מן הכתר עד סוף כל מדרגות הקדושה ולזה שפע הם שואפים בעבודה ההיא קיומם וחיותם שלא תחסר לעולם וכ"ז אין להם חלק עם התחתונים כלל אם ייטיבו ואם ירעו שחוק הקבוע אליהם לא יושבת מפני שאין בהם חטא. ומכלל זה הגלגלים שגם הם שוקדים על עבודתם ותשוקתם גדולה מאד בהיותם מספרים כבוד אל ובמהלכם הם הם ישבחו הבורא וינתן אליהם שפע קיומם אמנם יש עוד רב טוב תלוי בעבודתינו שהיא תחסר ותעדיף והיינו כפי שיעור עבודת התחתונים אם יעבדו כראוי יוסיפו שפע ואור מלמעלה ויזדככו זיכוך רב ויהי' תוספת הזה כעיקר ולזה יתייחס בעליונים תוספת או מגרעת ושמחה ובכיה וגאולה וגלות וכל הדברים האלו וכיוצא בהם המתייחסים בהם. וענין זה הוא המכונה בכ"מ בערך התחתונים נרצה לומר שאין אותו הענין המיוחס גרעון ותוספת בהם בערך קצבתם בעבודתם אלא בערך מה שנוסף בהם מצד התחתונים המקבלים תוספת ומגרעת בערך מזונם וערכם ובכלל ענין זה הוא שאין שום ייחוד לספי' כלל ועיקר מצד מציאותם אלא מצד שהוא קצב לתחתונים ולעליונים מצד מציאותם ועבודתם תשוקתם וקורבתם כדפי' הוא הגלות א"ס אליהם והשפעת אורו בהם שאלו לא ישתתפו התחתונים בעבודתם וייחודם הם מצד עצמן יש להם קצבה שאור א"ס מתפשטת בהם ומאיר' ולא ימנעהו מונע מלהאיר הקצבה ההיא אל נאצליו וברואיו ויציריו ונעשיו. אמנם כאשר ישתתף מעשה התחתונים היותם הגונים ועובדים העבודה הראוי' יכינו השכלים האלו כולם הכנה תכליתית לקבל אור א"ס יאיר בהם הארתו בענין לא יסבלהו רעיון יהי' ענין תוספת זה ענין משובח וגובר על הקצבה הנז' שיעור לא ישוער עד שיחשב קצבתם הקצובה אלהם מאת בוראם לאין בערך התוספת ההוא והטעם שנתנו המדרגות כולם ביד האדם מהכתר ולמטה להוסיף בהם אורם ע"י הכנתם ומעשה עבודתם ובזולת זה שאיננו אליהם בשום אופן לא מנה ולא מקצתה ואלו יתקבצו כל מלאכי מרום וכל צבא הכסא וכל הנמצאים אין להם המצאה לעשותו כלל אם לא התחתונים בעבודתם והיינו המיוחס בשם זווג וענין זה הוא נפלא ית' במקומו בע"ה. לא ימצא כלל ועיקר אם לא ע"י התחתונים מיום שנמצא העולם ועד העת הזאת ולא ימצא אם לא בהיטיבם את דרכיהם ומעשיהם בסוד הגאולה שתחזר הדבר ויתחדש ויתוסף שיעור גדול ונפלא וגם בגלותינו זה כשישראל עושים מעין עבודה הראויה יעשו סעד וסמך בזה מעט מזער וזה טעם כוונותינו כנודע ואז יתייחדו שם הספי' ויזדווגו זווג קצת מן הטעם הנז':

פרק יד כאשר יקבץ שכלך כל ההקדמות הסדורות תמצא שפע קצוב לשכינה לכל המציאות בין יהיו טובים או רעים בערך מעשה עולם וכל היושבים בו נבראים קטנים או גדולים בהמה וחיתו יער והיסודות ומורכביהם בדומם וצומח וחי שאינם בכלל גמול כלל וע"ז רמזו רז"ל באומרם אדם בשביל בהמה והיינו שכלם יש להם שרים מופקדים עליהם ושריהם ישבחו וישוררו לבוראם ושירם וזמרם עולה ומושך אור א"ס ומחיה אותם והיינו אומרו הללו את ה' מן השמים וכל המזמור כולו וזה נק' פרקי שירה והשיר הזה מתקבץ כולו יחד ועולה