אילימה עג
Ilmanah Rabbati 73 · אילימה · free full Hebrew text
Open in the reader →לזו אמנם המלכות היא למטה והיא עולה על גבי הת"ת אינה עליה מסודרת בסדר האצילות אלא פריחה שהיא פורחת ולזה תקרא מגדל הפורח באוי"ר והטעם שתקרא מגדל שיש בו כמה שורין חיל וחומה דלתים ובריח והיינו סוד פימא באימא נפלאה שיש בה שורין שהם ל"ב שינים וטוחנות שהם סוד ל"ב נתיבות חכמה הם עופל ובחן סביב סביב למגדל אלו על אלו והיינו סוד ארמנות קריה וארמנותיה מתעלין ומלבנין ברחמים עליונים ויש בה דלתים בה שפתים ולהם כמה שומרין סביב הם תיקוני שערא סחור סחור לפימא ויש עוד הלשון בריח לדלת מבפנים והכל בסוד המגדל הזה הפורח כדפי':
פרק לב אויר. הנה המלה הזאת פי' בתיקוני' פעמים רבות וצירופה אור י' ופי' בפ' יהי אור י"ה אוי"ר ורצו כי אור היא הבינה שהם ה' אורות דהיינו אות ה' הנז' בפ' וסודם עצם הבינה אור והחכמה י' נקודה בהיכליה כאשר יכנס אות י' חכמה בתוך אור בינה יהיה במציאות י"ה י' בתוך ה' כזה ה אויר וכאשר יהיה ויחודם זה לא יתגלה אור הבינה שאין גילוי כל עת הייחוד הזה אמנם כאשר יסתלק החכמה מתוך הבינה יהי' המציאות יה"י שהרי שם י"ה חכמה אספה נקודה ייחודה מתוך אור בינה ועושה יה"י ונשאר אור דהיינו שילדה הבינה בניה שהם ה' אורות בחי' הספי' בתחלת מציאות' באור הגנוז כו' כאשר יתבאר במקומו והנה אחר שכללנו שסוד אויר ירמוז ייחוד חכמה ובינה נאמר שיש כמה מיני אוירין ראשון קודם לכולם יהי' אויר תחלת אצילות חכמה ובינה בכתר שבכתר ויתפשט מאור אויר הקדום החכמה בתוך הכתר ויתפשט הבינה מדרך החכמה שבכתר אל מקומה בכתר שבכתר ואח"כ יכנס החכמה בבינה בסוד מוחא בגולגלתא ויעשה בינה שמה קרומא דאוירא דהיינו חכמה תוך הבינה בכתר. ואח"כ יתאצל מתוך האויר למטה התפשטות החכמה ואח"כ יתפשט הבינה דרך החכמה ויכנס אח"כ החכמה בבינה ויעשה אוי"ר הנז' ולזה יש אויר הנתפס ואויר שאינו נתפס ועכ"ז יש כמה בחי' אויר בין אויר הקדום דאמרן ובין אויר הנתפס והרי ג' בחי' יש עוד בסוד הת"ת שהוא נק' יהו"ה דהיינו שנוטל על ראשו חו"ב ובבחינתו נעשה י' בתוך ה' אוי"ר ולזה יקרא הת"ת ג"כ אוירא ועל שם בחי' זו אמרן לעיל מגדל הפורח באויר ויש כמה בחי' אויר בין אלו לאלו כאשר יתבאר:
פרק לג שרביטא המלה הזאת ימצא בקו המדה ובמקומות אחרים בזו' ובכ"מ שיהי' יורה על ו' שהיא עשויה כשרביט דהיינו מדת הת"ת או היסוד ועיקרו על היסוד שבו סוד הזיווג דהיינו שרביטו של מלך ויתישב בעצם על סוד הדעת שהיא ג"כ וא"ו וימצא הענין ג"כ בעולם הנפרדים כדפי' בפ' בענין ועל הסוד הזה הוא ויושט המלך ת"ת לאסתר מל' את שרביט הזהב אשר בידו ודאי שהיסוד לאחז בחסד ותקם אסתר משפל מקומה ותגע בראש השרביט ודאי דהיינו ברכות לראש צדיק ועל היסוד נאמר אין משתמשים בשרביטו של מלך:
פרק לד סוספית"א הם סיגי הזהב והכסף או כל מיני מתכות והרי אלו המתכות הם מיוחסים לספי' כדפי' בפ' תרומה סי' והנה הספי' להם פעולות קשות בדין יתפשט למטה עד השמרים החיצונים ואותם הפעולות מושרשות למעלה בסוד ההנהגה העליונה שאין דבר חוץ ממנו ח"ו וא"כ היאך יתייחסו אלו שם אלא קו המדה בהיותה מתפשטת ומודדת היא משערת גם אלו שהם חיצונים אחרי צאתם ממקום השרשתם. אמנם בקדושה הם קדושים ואחרי התפשטות' אל מקום פעולת' יתקשו בקושי דינם וכבר פי' באדרא מענין חרון אף שהם בסוד חוטמא דזעיר והיינו סוד התלהבות החיצונים המושרשים שם כדפי' והיאך איפשר ענין זה אלא ודאי אין הטומאה **(נר' שצ"ל של)** אלי אלו החיצונים אלא דווקא בהתפשטם אל מקום פעולתם הטמא אמנם כל עוד שהם בתוך האצילות מושרשים שרשם קדוש ויאריך הדרוש הזה בתמר י"ב בע"ה ולזה אחר שיתייחסו תוך האצילות והם טהורים יתייחסו גם אל סוד קו המדה כמו שיתייחסו שאר הפעולות והספי':
פרק לה מילין בסוף קו המדה קאמר מדיד כך מילין וענין שיעור מיל הוא אלפים אמה. אמנם בענין מדה זו אין הכלל הפרט ולא הפרט הכלל כדפי' לעיל ולכך מיל ענין לעצמו ולפרשו על דרך האמור אלפים אמה הם שיעור התחום וחוץ לאלפים הוא חוץ לתחום והוא רשות החיצונים ואסור לצאת שם בשבת וכיון שאלפים אמה הם ננסים בסוד העשיה אין ראוי שנאמר שהם האמות העליונות הנז' למעלה אמנם הם אלפים אמה קצרים בשיעור קומת העשי' ומהם נעשות המילים הנז' יהיו מה שיהיו כל מיל הוא שיעור כהנהגת חיות ואופנים ולזה אלף אמה סביב שיעור אופנים ואלף אמה סביב שיעור חיות וד' אמות באמצע הם ד' אותיות או העיר שהיא היא המלה כאומרו ושם העיר מיום יהו"ה וכו':
פרק לו עלמין הנה ענין מדידת עולמות הוא עיקר קו המדה וכן באידרא אלף עלמין ולפעמים מספר גדול כמה וכמה והכל כך עולמות וראוי לדעת מה הענין העולמות האלו ומה הענין הנרמז בהם וראשונה נאמר שכל עולם ועולם שבמציאות לא ימלט היות בו ו' קצוות וזה הנרצה במלת עולם בעל ו"ק ואולם פי'