אילימה סה

מזה וזה מזה וכמה פעמים מל' מתפשטת זו מזו ויעשו כמה שעורי הת"ת וכמה שיעורי המל' והכל בחי' פרטיות בספי' ועד"ז כמה בחי' לבינה משתלשלות אלו מאלו וכיוצא אלו הם שיעורים ומדות שזולת הענין הזה אי אפשר שהרי גשמות אינו ויותר מספי' אין כלל כדפי':

פרק ט מדה הנה מלת מדה היא לשון מדידה ושיעור והנה בהיות הענין אין כתר אין מדה ושיעור ולכך כתר שבכתר וממנו למעלה אין מדה ושיעור לכך נק' הכתר א"ס עם היות שהוא כלי אמנם אחר שאין שם מדה ושיעור יקרא א"ס אמנם מהחכמה שבכתר ולמטה יש מדה ושיעור ושם השערת המדות ושיעורין ומדידין לכך אות י' היא ראשית שם בן ד' היא חכמה תקרא מדה שהיא עשר והיא המודדת ומשערת מדת הספי' ששיעורם הוא סוד י' ספי' והיינו עשר אמות ארך הקרש דהיינו י"ס אות י' וכל מה שימדד וישוער באיזה שיעור ומדה הוא נמדד משם מה שהחכמה העליונה חכמה שבכתר מודדת ומשערת. ושיעור מלכים כמבואר בריש האידרא על ידה היא וכל מקום מדה שימצא ממנה ולמעלה ממנה הוא מה שהיא המודדת שיעורין ומדידין שאין לך שיפעל שאינו משוער במחשבה והנה הכתר יקרא רצון או בהתקרבו יותר רצון הרצונות אמנם בהתפשטו יותר דהיינו חכמה שבכתר מוחא דעתיק יומין היא המחשבה לכל המחשבה ובה יחשב ומשוער שיעור ומדה וההתערבות כל ספי' וכאשר יתפשט המחשבה תפעול השיעור והמדה המשוערת שם ואין למטה שיעור ומדה כי אם מן החכמה דהיינו מוחא דזעיר עצם המחשבה וכבר פי' באדרא ענין חכמות בחוץ תרונה שיתפשט סוד החכמה הפנימית הנעלמ' תכלית העלם מהכתר העליון דרך השערות שהם סוד הענפים הנעלמים אשר בכתר ויתפשט המחשבה הנעלמה דרך בם ויתן חיות וכח בחכמה והחכמה היא מחשבה למטה וימדוד שיעורין ומדידין בספי' מפני שסוד הכתר תלוי בחכמה שבו והחכמה שבו בחכמה למדה ולפי מה שיעלה המחשבה שם יתפעל המציאות למטה ועתה נקיש מזה אל סוד התפשטות הנשמה שיתפשט משם דרך ההשתלשלות הנז' ויתן מדה למדות ושיעור מדה הוא עשר דהיינו י' שרש המדה והשיעור והיא מדה לכל מדות להיות' נכללת בעשר וי' מי' דהיינו שיעור הנמצא כשיעור המחשבה שעלה שם מציאותו במחשבה ונמצא למטה במקומו שהרי ענין הנמדד נאצל וכל נאצל נחשב שלא תמצא שום פעולה קטנה או גדולה שלא תהי' צומחת מן המחשבה וכך ממש הם מדת המדות כל מה שישוערו ויומדדו הוא כפי מה שהמחשבה מדדה וחשבה למעלה והתפשט אותו שיעור דהיינו סוד מדת הספי' ולזה. החכמה מדה דהיינו י' מדה למדות כדפי' והנה כל הט' הוא פעולת הנשמה בתוך הכלי שהרי המוח חכמה והמחשבה במוח פעולת הנשמה בתוך המוח א"כ נייחס סוד המדה י' לא שיש במדה בוצינא דקרדינותא שם ממש אלא מצד מה שיתלבש עניינם בתוך לבוש והלבוש שיעורו י' נייחס המדה י' וכמו שהנשמה שם שיערה הכלי שהוא שוכן בה בעשר שיעור ומדה כך מה שיעלה שם לשיתוף הנשמה בכלי לחשוב מדה יחשוב וימדוד מדידין ושיעורין מתייחסים לפי ייחס מקום הענין והיינו מדה למדות י' עשר וכיוצא:

פרק י קו. הנה המלה הזאת נימוקה עמה כי מציאות וא"ו היא קו מן המדה. והענין כי סוד החכמה העליונה שבכתר אין לה התפשטות אל הבינה שבו מל"ב נתיבות פלאות חכמה כדרך שפי' באדרא אמנם יתפשט סוד פעולת החכמה הנעלמה אל החכמה ממש דרך הדעת דהיינו סוד קו המדה ו' המתפשט מן היו"ד דהיינו כנו"ן שיש בחכמה ובינה שהתפשטותם הוא ע"י הדעת כך יש למעלה סוד השער דהיינו מבועין דנפקין מן המוח שסודם ווי"ן כי כל שער ושער וא"ו נובע מן המוח דאיהו י' וע"י השערות האלו טבע סוד המדה והמחשבה אשר בחכמה העליונה אל החכמה התחתונה היא חכמה במקומה למדוד שיעורין ומדידין והיינו מה שפי' לעיל בתמרים הקודמים שהם ג' ראשין דהיינו א"ס מתלבש בכתר וכתר בחכמה שבכתר והם ג' ויתלבשו בחכמה ממש ולא יתלבשו בבינה שבכתר מפני שדרך השטר מתפשט סוד הנשמה מחכמה שבכתר אל החכמה ממש ושאר התיקו' אשר בין תיקו' דשערא דעי"ו למוחא דזעיר אינם חוצצין כלל וה"ס חכמות בחוץ תרונה שהחכמה שבכתר עם החכמה ממש מתקשרים ומתיחדין יחד ב' חכמות ב' מוחות נשמה בנשמה ולזה סוד הדעת סוד השער הוא קו המדה קו המתפשט מן המדה למדוד שהרי החכמה היא מדה ויתפשט המדה דרך קו המדה הזאת סוד הדעת הנטוי כקו מן המדה לעשות מדה למדוד כעין הכלים יהי' הנשמה כמו שהכלים החכמה פתיחתה ע"י הדעת ואות י' תפתח קמיצתה והעלמה ע"י אות וא"ו ויי' ענין הדעת פותח חכמה נעלמה שבכתר כך סוד הנשמה המתפשט נשמה בחכמה במדה ומשם יתפשט סוד קו המדה הנשמה המתפשטת מן הנשמה והכל נשמה דבקה למעלה במאציל אלא באמצעות הכלים נייחס לה השמות האלו והבחי' האלו שהיא היא הפועלת בכלי מדה וקו המדה כדפי' והנה עתה לפי המתבאר מב' מלות אלו יהי' הענין מדה י' קו המדה ו' וכאשר יעשה מדה ימציא סוד עשר עומדות סתומות כהעלם מדת החכמה הנעלמה וכאשר ימדוד קו יתפשט ויעשה סוד פתיחת המדה אל סוד