אילימה לט

מאתו. אמנם בסוד ההתפשטות מהרצון העליון עד מקום הפעולה והיינו נמי הא. ואין לנו אלא להשיב האיך ממה שאינו דין יצא הדין ולזה נשיב תשובת מציאות התפשטות הדינים מראשית רצון המאציל שימצאו לשלימות המציאות ושם אינו דינים אלא רחמים עד המצאם אל מקום כפי שיעור ומדה שמדד ושיער המודד ע"י כליו:

פרק טז אינו רבים מהיכן יצא הריבוי פי' בפ' ד' ה' ו'. אמנם הוא תכלית הקדושה והטהרה מהיכן יצא הטומאה דהיינו הקלי' החיצוני' זו שאלה עמוקה אמנם ראשונה נאמר שהדיני' אינם משתלמי' אלא ע"י אלו ואלו שלימות מדת הגבו' וכן פי' בפירוש בפ' ולכך כאשר יעלה ברצון הגבו' ודיניה תעלה הגבו' וכל קישוטיה ותיקוניה אמנם כמו שהדינים הם רחמים כך הטמאי' הם טהורים והכל מושרש ברצון הרצונות וכאשר תתפשט הגבו' ממציאותה תתפשט היא וכל הצורך שלימות' אמנם אינם טמאין כלל ולא נגמר גמר אלא שיעור מדידת עניינם אלא כאשר יתפשט כל הגבו' ושם נעלה מציאות' ויתפשט האצי' להבריא' ויתמצאו אלו ממציאות אל מציאות ומשורש אל שורש והם טהורים כדרך שהשרשים אל הגבו' רחמים מתוקים שהן ממתקים הדינים כך השרשים האלו בגבו' המתפשטת ומגבו' למטה כל מקום בשתרש' עד הגיעם אל מקום שיעור מדת הוייתם בחוזק דינם הטמא הכל טהור והם מתפשטי' דרך אצילות בריא' יצירה בטהרה גמורה ולא ישפע מהם הדינים וה"ס נהר דינור, נגיד ונפיק מן קדמוהי עד הגיעם אל מקום שיעור מציאות גילויים יתפשטו המדרגות ויתחזקו בסוד טומאתם ויתקשרו למטה בדינים העליוני' הטהורי' דרך השרשי' ההם ויינקו כחם משם ויפעלו צורך הגבור' וכאשר יטהרו המדות יקצצו שיעור קומתם ממקום צאתם אל הגילוי ויושלכו למטה והשרשי' הטהורי' יתעלו ויתמתקו בכלל מתיקות שאר הדינים והלבנת נהר דינור מרחמי עי"ו שורש הגבור' הנמתקה. והנה עם היות שהם טמאים למטה הם טהורים למעלה וטעם האיך יהיו בקודש ויקראו טהורים וימצאו לחוץ ויהיו טמאים חיצונים נבאר בתמר י"ב ואין הכוונה בפ' זה רק לבאר מציאות' מלמעלה שהוא טהור והיאך נמצאו הטמאים ויתלה הטעם לענין הזה בדרך טעם הדינים שפי' ממש:

פרק יז הנה הא"ס יתרחקו ממנו כל גשמות וכל ריבוי וכל חסרון וכל דין וכיוצא ועל כולם יפול השאלה מהיכן יצא הגשמות מהיכן יצא הדין מהיכן יצא הטמא מהיכן יצא החסד מהיכן יצא הריבוי מהיכן יצא התכלית ועד"ז לכל המציאות ולא נצללו בשאלות אלו אלא מחייבי הקדמות הכופרים בבריאת יש מאין. אמנם עדת ה' המאמינים יש מאין אין להם שאלה בזה כלל מפני שהכל יש מאין וכמו שהיש יצא מאין המוחלט כך הטמא מהטהור שהרי יותר נמנע היש מהאין מהיש עם היותם שם דברים מתחלפים ושאלות הריבוי ג"כ יותר נמנע הוא להוציא היש מאין ממה שימנע הב' מן הא' או האלף מהב' ועד"ז ברחנו מהשאלות כולם ולא הכנסנו עצמינו אנחנו המאמינים בתיקון העניינים אלא מצד אמיתו' הדבר בעצמו ועתה נאמר האמונה היא קבועה בלב המאמינים שהא"ס ידע הריבוי ולא מפני זה יתרבה וכן ידע הטמאים ולא מפני זה יהיה שם טמא וידע הגשמות ולא מפני זה יהיה שם גשמות וידע הגבול ולא מפני זה יהיה בו גבול ותכלית והנה תיקון ויישוב העניינים האלו בדרך זה כוללת כי הכל נמצא יש מאין אמנם היישוב מתחיל מתחילת החכמה והאין הוא בכתר מפני שאפילו במדה זו הם אין שהוא תכלית הקורבה אל המאציל עד שהשתתפות הספי' בו נקרא אין והנה אין ר"ל א' כתר יוד חכמה ן' בינה והנה הכתר אינו נקרא אין בבחינ' העליונה הדביקה במאציל אלא דוקא בבחינ' הקרובה אל הנאצלים שהנאצלים מושרשים בכתר ושרשיהם נקרא אין דהיינו כח"ב אמנם הבחי' העליונה דהיינו מבחי' הכתר ולמעלה להקשר במאציל יקרא א"ס מפני שהם ג' בחי' א"ס שאין השגה כלל ולא ישפט שום בחי' כלל ולא נודע השרשות האצילו' שם ויהיה הענין הזה בכתר שבכתר וחכמה שבכתר כאשר נבאר בתמר כ"ג אמנם בינה שבכתר בה סוד אי"ן שהם תיקוני א"א ואינם תיקונים מפני דקותם עד שאין ראוי שיקרא י"ש דהיינו הבחי' הב' אי"ן והג' יש מחכמה ולמטה והנה תחילת הישו"ת הוא מחכמה ולמטה דהיינו י"ש י' חכמה ש' תשובה והנה לפ"ז יהיו השרשת ההוייות מודככות ועולות המשל בזה חכמה ה"ס המחשבה הדנה ושופטה בכל האצילות ולכך כל הפעולות הם מחשבות בחכמה ועכ"ז מחשבות החכמה הם מחשבות טובות מחשבות רחמים אמנם יש למטה חכמה בבינה ושם יהיו מחשבות הדין ומשם תחילת הנהגות הדינים ופעולתם ומבינה ולמעלה מחשבות טובות וכל הספי' הם מחשבות לטובה ולרחמים ולמעלה בכתר הם מחשבות נכבדות דקות שמה שהיא מחשבה בחכמה יקרא בכתר מחשבה למחשבה דהיינו דקות על דקות והנה היש אינו יש גמור אלא יש במחשבה ובמחשבה למחשבה הם אי"ן ובמציאות העליון שהם א"ס הם אי"ן לאי"ן עד א"ס ותכלית והנה התפשטות הנמצאות ממציאות אל מציאות הביאו הדברים אל מציאות הישות והוציאום מן האי"ן אל הי"ש והם י"ש מאי"ן והנה אלה הם הנמצאות בערך פי' י"ש ובערך פי' אי"ן ע"ד המקובל.