אילימה שז

בכמה בחי' עד אין תכלית כאשר נבאר בס"ד. אמנם יהי' הענין הזה כאשר ישראל כשרים וקרבנם מרוצה למעל' וגורם ייחוד ואז המלאך אורי"אל יורד ומאסף סור ההתעוררות הקרבן ומעלהו זך ונקי למעלה. אמנם כאשר ישראל אינם הגונים וקרבנם אינם מתקבל למעלה אז יתעורר הצנור השמאלי אשר ביסוד והוא סוד שמרי המים העליונים ומותרם כדפי' לעיל ונשפע אל התחתונים והחיצונים מתעוררים ובאים לינק מן המותר הזה ומיד היסוד מעורר לדין לתת להם שפע ומזון החיצוני מים המרים המאררים ואין ממש בזולת היותו חרב חרב ויבש מהשפע הטוב הוא מתמלא מהחיצוני ומעברות המים ומשפיע אל החיצוני' ואז הייחוד הראוי אל הקדושי' נהפוך הוא שנעש' אל החיצוני' ולכך הקרבן ניתן אל החיצוני' והכלבים באי' ואוכלים אותו ממש תמורת הטוב הו בזמן שבית המקדש קיים ואין קרבנם מתקבל כדפי'. בריך רחמנא דסייען. עד כאן מצאתי בהכ"י הנמצא בעה"ק חברון תובב"א. אלקים יכוננה להיות שקטה ושאננה. רשנה ורעננה. ובצל שדי תתלוננה. ולא תשכון עלי' עננה. עד עת לחננה. לעלות לציון בגיל ורננה קרית דוד חנה. תהי' לראש פנה. ונבנתה על תלה ומכונה, היכל ר' שמה כבראשונה, במהרה בימינו אמן כי"ר. השמטה ומפתחות מעין הבדולח פרק א בענין התפשטות הכתר מא"ס וההבדל שבינו ובין מאצילו והמציאות דרך כלל: פרק ב בענין ב' בחי' אשר בכתר מצד עצמו או מצד תי' והרחק ההסתעפות בו. הג' בביאור ד' בחי' אשר בכתר ב' אור וחשך וב' דבקות עם הספי' ומבלעדי ה' אין להם קיום הד' בביאור ב' הפכיות אשר בכתר הא' מצד המאצי'. הב' מצד הנאצלי'. הה' בביאור השרשת הספי' בחכמה שבכתר. הו' בביאור הרצונות שבכתר והמלכי' שבחכמה שבכתר והבדל שבין חכמה למחשבה. הז' בביאור הבדל בין הרצונות למלכי' לתיקוני הכתר שהם ג' בחי' בכתר, הח' בביאור השתלשלות בחי' הכתר זמ"ז והשתלשלות המלכים זמ"ז והעלם העליון וגלוי התחתון. הט' בביאור בחי' הנעלמות אשר בכתר שאינם בתורה כלל ובחי' מלכים שבתוכה ובחי' עולות בשם. הי' בביאור ג' בחי' אשר בכתר והעלתן והיותם כ"לי ע"צם פ"רי וטעמן בבחי'. הי"א בביאור העלם הכתר אפילו מציאותו בבחי' הספי' התחתונות וטעם כולל לכל מקום העלמו. הי"ב בביאור באיזו בחי' מהכתר יתייחסו התי' בו. הי"ג במשל הנר הנז' בדברי רשב"י בשעת פטירתו והסבר' בענין בסברא נכונה. הי"ד טעם אל ט' ספירות לבד מושרשות בכתר וטעם אל הספי' י' והתיקונים הרבה מאד. תושלב"ע