אילימה רצא

להתפשט הדינים בכל המציאות כולו ומשם הוא עולה ונשרש בכל מקומות הדין אפי' אותו הדין שמעמיד ומקיים החכמה לדין כדי להנהיג הקומה כולה כדפי' לעיל שסוד החכמה מוחא משתתפת בדיני' יהי' עניינה מסוד הדעת המתיילד מן הגבורה החזקה שבו ומחלק דרך ידוע כאשר אבאר לקמן סוד התעלות והצנורות אל המציאות והיינו סוד הדם הדק הברור העולה אל המח מן הכבד שהגבורה האדומה וקשה בסוד הדעת הזנה ומפרנסת הדיני' ומעמידם בכל מקום מציאות הנהג' הוא מן הכבד סוד הגבורה בבחי' הדעת ואין דין וגבורה זו חזקה כ"כ שיש קשה ממנה כאשר נבאר ולזה תעמוד הגבור' הזאת לימין האצטומכא דהיינו ימין הבינ' מפני שהגבור' אינו כ"כ וכמה כחות יש למטה תחת ממשלת' כולם ממונים להכליל הגבור' והדין בספי' ולקיים כל המציאות מצד צורך התחתונים להנהג' זאת בשפע עליון:

פרק יב יותרת הכבד כבר פי' שיש דין מתנהג למעלה והשערה משוערת יש דין מיותר על דין והוא מתעורר מצד הגבור' התחתונ' הנאחזת בגבורה עליונה והיינו מל' הנק' אצבע אלהי"ם כאומ' אצבע אלהי"ם היא והיא יותרת הכבד שמלהיב דיני הגבור' לפי מה שיעוררו החיצונים התחתונים במל' ומל' בשרשה ודע שהכחות האלו שהם הגבור' בחוץ לקומ' הם קשי' מאד עד שאינם גבורו' קדושות ולכך הם מכוונות בתי' (לשמאל) [לסמא"ל] ולילי"ת. אמנם בתוך הקומה העליונ' בסוד הדעת ח"ו לשער הענין הזה אלא הם גבורות ודיני' המחייבים לצורך ההנהג' קיום החיצוני' ההם ולזה תמצא שיכנה אל החיצונים השמות ההם אמנם עיקרם פנימ' בקומת האצילות בסוד הדעת השרש' הגבור' החזקות והדיני' הקשים לעורר הגבורות הנז' שבספי' שעם היות שיחסנו הדיני' אל האף ואל המצח ואל העינים הכל יתעורר מצד הגבורות האלו הקשות המושרשות מצד הדעת שהרי לא יתראה בחוץ בספי' אלא מצד האיברים האלו הפנימיי' מצד הדעת שהם שרשי המדות הנפשיות וכמו שהדיני' בחוץ לא יתעוררו אלא מצד סמא"ל ובת זוגו כך יתייחס הענין בשרשי' הפנימיי' בגבורות הקדושות שהם נעלמות ומעוררות הגבורות החזקות המתפשטות והזהר שלא תטעה:

פרק יג בסוד המרה. הדין הב' הוא ירוק מהת"ת שיתעורר מן הגבור' העליונ' שהרי הת"ת רחמים. אמנם הוא ירוק המשחיר מצד הגבור' והדין הקשה ולכך המדה היא גבור' קו האמצעי' אמנם היא באמת מן המל' ולכך היא אחוזה בגבורה סוד הכבד ולכך עיקר התעוררות הגבורות העליונות שהמר' היא הכועסת ומעורר' המרירות לצורך הנהגת התחתונים וצמיח' הדיני' והתלהבות' ממנה שהרי היא מתמרמ' ומתאכזר' ומעורר' הדיני' והגבורות וזורק' מרה בכל הגבורות והם מתעוררות בגבורות וזה הי' צורך להנהג' וכשתדקדק אין הנהגת הדיני' צומח בשיעור הקומ' מלמעל' שהרי למעל' הכל רחמים פשוטים אלא הכלי יתעורר מלמט' דהיינו מצד האיברים האלו הפנימי' שהם בסוד הדעת שחררי הספי' ימלאון ממנו והוא המניע ממנו ההנהגות ולכך יקרא מעולפת ספירים שהספירים גווני' גווני' אדומי' ירוקים שחורים ומעוררי' בסגולה פעולות אל הנושא אותם כך הוא סוד הדעת ממנו יתעורר הדיני' לכל שיעור הקומה והוא סוד השרשת החיצונים והתפשטות' בקדוש' לא ח"ו שיהי' בהם שום דופי אלא קדושה עליונות בשיעור הקומה והם לעורר הגבורות והדינים שישתלשל עניינם עד לחוץ שאינם מעוררי' למטה אלא מלמעל' כדכתיב אם ישוך הנחש בלי לחש הכל צורך גבוה לתי' סוד הקומה להנהגת הנשמות בעבוד' מצד עומק טוב ועומק רע שהם עמקים אלו:

פרק יד טחול הוא הדין הג' השחור והנה השורש הזה חייב ענין יצה"ר בעולם ומכח זה נברא והיינו שחוק והיתול שברא הקב"ה שב"א אינם משגיחי' בו ועליו נאמר ואשר הריעותי מכח המקום הזה נברא שלא ינתן שכר לב"א אלא ע"י היות בהם כח יצה"ר המטעה אותם ומטה אותם לצד הרע והיינו סוד הדעת למדת ליל' השחור ועליו נאמר ויבדל אלהי"ם בין האור ובין החשך דהיינו סוד השחרות חוץ מן הפרוכת וענין הטחול השרש' ליצה"ר ופעולתו וקיומו מן הדעת העליון והיא בחי' המל' השחורה במדת לילה ושמרי הדיני' נשפעי' שם מפני שסוד התעוררות הדין משמריו ודאי וג"כ הוא מקרה הדין והחום בהיות האדם מתגבר עליו והוא גורם השחוק לצדיקים שנאמר לויתן זה יצרת לשחק בו ולכך נאמר טחול שוחק והוא יצה"ר צורך למדת המל' שע"י יגבר הגבור' וכשאדם כובשו כובש הגבור' העליונ' וממתק דיניה והדיני' נמתקי' והיינו מצד הטחול שהוא הדין מצד שמאל האצטומכא דהיינו שמאל צד הבינ' בסוד הדעת וכשהצדיקים מתקני' יצרם זוכים לשחוק עליון הנמשך ומכאן נאמר יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו בסוד בחי' הטחול הזה והנה יתפשט כחו עד קיום התחתון לכך יחייחס בתי' הטחול לחיצוני והוא סוד השרשתו בסוד הדעת שהרי מהדעת העליון נחחייב מציאותו