אילימה רסז

בחי' חו"ג עליונ' ותחתונ' וכן מן הימין והשמאל שבין חו"ג עליונות ימין ושמאל לבין חו"ג תחתונות ימין ושמאל יעשה חלל והחלל הזה מתרבה ומתמעט וכפי שיעור מה שיהי' בין החו"ג העליונות לבין החו"ג תחתונות ודרך כלל חלל הפה כולו סוד התפשטות ו"ק ויעשה ב' בחי' או בחי' מציאות הפה שאינה מנהגת אלא מסתתם כל המציאות או בהיות' פועלת המציאות העומד בלי פעולה הוא המציאות החלל הא' ומציאות הפעולה היא החלל הב' ולעולם הפה התפשטות ו"ק ממש דומה אל ענין הגוף למטה כדפי' ובתוכן הדעת מתפשט:

פרק נד בח"יך הנה בעליון הפה יהי' החיך ובכל המקומות הספרי' האחרוני' הסכימו שהוא בחכמ' ואמרו לח"י חי"ך מ"ה ועליו נאמר חכו ממתקים ובענין הממתקי' בעצמן לא אדבר בפ' זה מפני שיש בהם סודות עמוקי' פי' ר"ש בשעת פטירתו אבארם לקמן בע"ה. אמנם עצם החיך בעצמו אמנם אינו בחכמ' עצמה שהרי אפי' המוח שעליו אינו בחכמ' אלא בסוד רישא דמלכא כדפי'. ומה שפי' החברי' בפ' משפטי' הוא כי ג' ספי' שהם חב"ד יתפשטו למטה ויעשו סוד פה דהיינו סוד השפתי' ופתיח' הפה כדפי' כאשר יתקשרו ויתעטרו ויתעלו מציאות ג' ממציאות אל מציאות נצח הוד מל' בחג"ת וג' בבינה והבינ' בחכמ' יחד כל המציאות הזה יעשה בחי' חי"ך במציאות תוך הפה דהיינו ברישא דמלכא כדפי'. ועל המציאות הזה נאמר וחיך אוכל יטעם והיינו חכי ממתקי' כאשר יתבאר בפעולות בע"ה והנה זה נאמר על שורש הלשון דהיינו הדעת ועומד תחת המוח דהיינו החכמ' ומתח' שרש הלשון יהי' הבינ' והיינו סוד בין החכמ' והתבונה והדעת אמנם עיקרו בסוד המוח דהיינו חכמה ולכך ייחסוהו האחרוני' סתם אל החכמה בלי לפרט הענין בפרטות ועוד יש בו השערת ג' שהם חכמ' ותבונה ודעת ולזה יתייחס ממש אל מציאות החכמ' כיון שהיא בחי' למטה ודומה אליה ושם המבחן למר ולמתוק כאשר נבאר ולכך יהי' כלול מג' מבחי' חסד דין ורחמי' להבחין טעמי המאכלי' כאשר נבאר:

פרק נה בענין ב' נקבי' הנפתחי' אל הפה בגרון הא' להוציא הנשימה ולהכניס והא' הוא למאכל הענין הוא שהכתר שב וזקן מוציא רוח להחיות אין בפיו אלא נשיבו דרוחא דחיי' להחיות כל הנמצאות כדפי' בעין הבדולח אמנם כאן יש בו דיני' ומתאוה לאכול ולכך לא יתייחס אל הכתר מפני שהחיי' הוא סוד המזגת המדות הנז' שממנו נעש' ב"ד לתור ולחקור אחר מטעמי' שב"א עושי' אם טוב ואם רע כאשר עוד נבאר בארוכה דהיינו סוד המאכלי' והיינו סוד כי ד' אלהיך אש אוכלה הוא וחיך אוכל יטעם והיינו הב"ד הזה המבחין בין המר דהיינו מטעמי' הנעשי' ממצות לא תעשה שפי' בתיקוני' ועשה לי מטעמי' כאשר אהבתי מפקודין דעשה ולא כאשר שנאתי מפקודין דלא תעשה שאלו מרי' מעוררי' חרון אף דמעות וכיוצא ואלו מתוקי' מעוררי' נחת רוח והנה הפה הוא מקום שדרך בו יכניס יד ימין פשוטה לקבל שבים ומטעמי' מתוקי' תפלות ורמ"ח מצות עשה והוא עושה מטעמי' מפקודין דעשה ויד שמאל יכניס דרך בו מטעמי' מפקודין דל"ת ושם שוקלי' מעשה ב"א ודני' כפי מעשה התחתוני' לעורר הרחמי' עליהם או להיפך ולכך זעי' בעל תאוה מכניס מטעמי' צריך למעשה התחתוני' להתעורר ולפעול הכתר זקן ימי' לא יטעם טעמי' כלל מוציא נשיבו דרוחא דחיי' ואינו מכניס ולכך מרחם בלי לדקדק אלא כולו רחמי' גמורי' מטיב לכל וז"א אינו כך אלא טועם המטעמי' ונותן לגורם אותם כפי מטעמיו ולזה הכניסה למטעמי' דרך פה פתח כניס' שער ב"ד עליוני' מחסד ולמעל' ושם פתיחת נקב ההתעוררות העולה דרך הוושט כאשר עוד נבאר ויש למטה בעולם הנפרדי' כמה כחות שהם תלוי' בשורש זה לפעול פעולה זו כדפי' בפ' פנחס ולזה קודם שיכנס אל החיך יתוקן ההתעוררות ע"י ג' בחי' אלו שבפה שהם שיני' ולשון ולחיי' כדפי' הרמז לעיל ולכך הנקב הא' נכנס שם והנקב הב' הוא להכניס האויר הקר המתקן חום הלב ע"י הריאה ומוציא החום ומשפיע חיות לכל הנמצאי' התחתוני'. והנה הנקבי' האלו הם ב' פתחי' אל הדעת הנעלם המתפשט בו"ק שהוא פועל בסוד ד"ו פרצופי' בסוד פתח ו' מכניס רוח ומוציא קול שהם פעולות הת"ת ובסוד ד' מכניס המטעמי' מפני שבה סוד התאוה לתת מכל מטעמי' תחתוני' לרמ"ח איברי הקומה המשוערת שאינה מתקיים אלא ע"י המעשה התחתוני' ואלו הם סוד ריאה ואצטומנא כאשר נבאר בס"ד:

פרק נו בענין נקב שיש מן המוח אל הפה הנה הפה היא הגוזרת כל גזירה עליונה כאשר נבאר בפעולות ועיקר ההנהג' כולה אינה תלוי' אלא בהנהגת המוח ולזה לול פתוח מן המח שעושה נהר מושך אל סוד החוטם ואל סוד הפה וכמו שנמשכות הדמעות בעיני' לסוד הדין לפעמי' מן המוח וסוד (הנטיע') [הנטיפה] נחל כרית אל האזני' כך נעשה נחל לסוד חוטמא ולסוד פומא ומחוטם אל הפה מפני שהם שייכים יותר כי אחר שהחוטם בסוד ו' והפה בסוד ד' ב' יש להם ייחס במוח בסוד ד"ו שהם נאצלי' מן החכמ' ולכך סוד החכמ' מוחא דרך הצינורות