אילימה כו

במעשה בראשית וענין זה יתבאר במקומו בעין. אמנם דרך כלל מה שנכנה המעלה אל האלוה אינו לכנות לו גוף ח"ו אלא הכוונה על הרמז הט' בפ' הקודם כי האדם מדרך טבעו לתמונתו וצורתו לתת השבח לכל המתעלה זע"ז בשכך צורתו עד שהכלי המעולה שהוא השכל משכנו בעילוי הגוף בראש במוח הכלי המעולה ועכ"ז יהי' העולם הגשמי שהמעולה מתעלה על חבירו כעין **(אולי צ"ל התעלות)** התגלות הגלגלים זע"ז יתנהג האדם עפ"י הדברים האלו לומר על המעולה יותר צד המעלה ולא שיהי' הענין כך אלא הכל משל והרגל והאמת הוא שהמציאות כולו נשמה ונשמה לנשמה ונשמה בתוך נשמה וא"ס נשמה לכל הנמצאים ימצא בכל ויקיים הכל ואין דבר חוץ ממנו ואין הויה מבלעדיו והוא מתלבש בתוך הנמצאים לא שתאמר נשמת הארץ האלוה וכיוצא שזה הוא פחיתות ח"ו אלא תאמר האלוה באי"ן ואי"ן בראשי"ת והראשי"ת במ"י ומ"י בהו"א והו"א במ"ה ומ"ה בכסא והכסא במלאכים והמלאכים בגלגלים הם האופנים הרוחניים שהם מתפשטים בעשיה והם הנעשים סיבות לדברים הגשמיים אפי' ליסודות הפשוטות והמורכבים וענין זה יתבאר במקומות רבים אמנם העיקר הזה לתת מקום לאלהות בלי גשמות ובלי סילוק מן המציאות השפל הזה:

פרק כב הדברים הגשמיים יתעבה גופם ויעפר ברדתם והיותר שפלה היא יותר גשמית המשל בזה השמים זכים ובהירים ולמטה מהם גשם יסוד האש גשמי יותר ומלמטה ממנו יסוד הרוח גשמי יותר ולמטה ממנו יסוד המים גשמית יותר ולמטה יסוד העפר הגשמי יותר ועכור יותר. והנה אלו הגשמים יורו המעלה והיתרון אל המתעלה על התחתון ונשמה וחיות השמים הוא בתוך היסודות להרכיבן ולהעמידן ולהוות בהם המורכבים והנה השמים למעלה מהם במקום ומעלה ולמעלה מהשמים הם המלאכים שהם למעלה במקום וזכות וכן כל עוד שיעלו יעלו במקום וזכות ויתפשטו מהגוף. ועתה המלאכים הם בהתלבשות השמים ובארץ נשמה אל הגוף והם חוץ מהשמים בפשיטות הגוף והמלאכים הם במקום בערך כשתעלה מן הארץ לשמים ומן השמים אליהם ובהם באין מקום בערך שהם בתוך השמים ובתוך הארץ ולזה אלו תצייר שתעלה למעלה מן השמים תגיע אל אפס מקום אל אפיסת הגשם שעל השמים אין הגשם. יהיה שם מציאות המלאכים ואלו תצייר תפשיט מעצמך בשפל הארץ מקום מצב האדם ותכנס מהגשם אל בלתי גשם דהיינו מגוף העולם אל נשמתו וחיותו תמצא בו בעולם בעצמו מה שתמצא כאשר תעלה בשמים עד אפיסת הגשם כמו שתמצא שם המלאכים באין גשם (כאן) תמצאם כאן מתלבשים בגשם שהם נשמת העולם וחיותם ולזה נאמר על מרע"ה עלה שמים וירד וצפה מה שצפה ועלה הה"ד (בכ"י ולא) **(נר' כוונתו עמ"ש במאמר עלית למרום שבית שבי)** עלה משה למרום ובזה תבין ענין מדרגות הנביאים מה הי' עניינם ודרך כלל תצייר שהעולם הזה בכללו אדם וחיותו ונפשו בתוכו וחוצה לו אם כחך גדול למצוא בעוד שאתה בגוף חיות העולם במה שבתוכו דהיינו מה שהוא מלאך תוך הגשם ואם לא תוכל דע שאם יצוייר עלייתך שם תמצאהו מפני שתפשיט חומרך ותעלה וכאשר יתפשט הנפש מהגוף ימצא הנפש המתפשטת בגוף העולם ותתקשר ותתעלה בה ומינה ובה תתעלה מהעולם אל מה שחוץ לעולם שאחר שהיא בנפש העולם ולא בגופ' שהפשיט חומרו ולבוש הגוף היא בנפש העולם ויתעלה מן הנפש אל הנפש ממה שבתוך העולם לא מה שחוץ לעולם והתבונן בזה היטב וכן המלאכים בדמות גוף אל הכסא והכסא אם יצייר אפיסת עולם המלאכים למעלה באין מקום היא הכסא והכסא נשמה תוך עולם המלאכים ותוך בחי' מציאות תוך העולם הגשמי והנה עתה יש שתי כניסות לכסא או דרך העולם ממש בהתפשט החומר ויכנס מהעולם אל נפשו ומנפשו אל רוחו היינו עולם המלאכים ומרוחו אל נשמתו היינו הכסא והיינו סוד מרע"ה שנאמר בו מאחז פני כסא וזה השגת ישעיה ואראה את אדני יושב על כסא רם ונשא ויש שיתעלה מדרגה אחר מדרגה וזהו סוד הנשמות שאחר שיפשיטו חומרם יכנסו אל נפש העולם מדור הנשמות ויתעלו אל רוחו מקום ג"ע של מטה מציאות עולם המלאכים ויתעלו ממנו ובו דרך מציאותו עד יכנסו אל נשמתו סוד הכסא ויתאחזו בכסא בסוד מדור הנשמות למעלה מההיכלות וכן יהי' סוד הנבואה בחלק המתלבש זה בתוך זה וכעניין [זה] הי' התפשטות המלאכים והיו מתגלמים באויר לאברהם ויראו בצורת אנשים ולא ייחס מרכבתם ועניינם במציאותם שאינם גשם שמצאו במקום זולת מקום אמנם הם הנשמה בעולם ונתפשט ונתגלם ונתגלה לאברהם מציאותם בהתלבשות הרוח בנפש ונפש בגוף דהיינו כעין עליית אברהם במראה הנבואה היתה עתה ירידתם אליו במראה גילוי עינים גשמים ודאים והנה לדרך זה יהי' האצי' למעלה מכסא באין מקום ותוך כסא וכן במה שלמעלה מהאצילות שהוא סוד חיות הכל וקיום הכל תוך הכל וחוץ לכל והוא הכל ואין מבלעדיו מקיים ומעמיד ואין למעלה ממנו מפני שהוא תכלית כל מה שיצוייר רוממות ואין חוצה לו כלל שהוא המאסף הכל ואין מי שיאספהו והוא כולל הכל ואין מי שיכללהו ח"ו שאין שום מציאות מעלה כלל למעלה ממנו אמנם יש לו מעלות שאין מי שיכילם ולא שכל שישכילם בענין שהוא מחיה ונשמה תוך כל הנמצאים וחוצה להם