אילימה רנח

הם כ"ב אותיות התורה וכבר נתב' בפ' תרומה סי'. שהאותיות הם מהבי' ויתפשטו דרך חג"ת אור מים רקיע והנה צמיחת אור בחסד מהבי' היא כ"ב מקורות אלו ולכך כ"ב מקורות הם מהזקן הזה ואפשר לייחס האותיות אל המקורו' כזה ט' הם זעירין מז"א א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט' הם מז"א וי"ג רברבין י' כ"ל מ"ן ס"ע פ"ץ ק"ר ש"ת הם רברבין מקורו' א"א ויקראו הט' מפני שהוא בסוד חותם המתהפך או הולך לדרך זו הי"ג הם י"ב פשוטו' הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק וא' של אמ"ש דהיינו סוד אוי"ר הכולל י"ב מקורות דהיינו מזל העליון הכולל ששה ששה ומ"ש מים א"ש ב' תי' א' לט' וז' כפולות בג"ד כפ"רת הם ט' וכאשר יתבארו אלו הכ"ב מקורות כל ברכה כל שפע כל משח רבות קודשא ימצא בעולם:

פרק כו ענין הזקן יש בו ב' בחי'. הא' מציאות העצם שהיא נתלית בו. הב' מציאות הזקן בעצמו שהם שערות לא עצם מציאות והענין שכל מקום שנאמר שער הוא צמיחת הפעולות והיינו סוד וו"ין שהם בחי' לו"ק צומחות פנימה ולזה דרך כלל הזקן לבוש והעלם. לדבר פנימי ולזה יהיו ב' בחי' הא' הבחי' הפנימי' שגלה הכתו' ואמר לחייו והנה הם ב' שהם ד' כיצד ימין ושמאל ב' תחתונה ועליונה ב' שהם ד' והענין כי סוד לחיים מתחיל מן הראש מן האזניים דהיינו סוד חו"ב ויתפשטו מהן החו"ג עד בואם לשפתים שהם טו"ה והיינו סוד בגבורה וגבורה בחסד ולכך הם ב' שהם ד'. ואולם הלחיים היא צד פנימ' סוד הפה הוא סוד החכמ' ובחי' זו נעלמת בה סוד ל"ב נתיבות חכמ' כאשר יתבאר לקמן. אמנם צד הנגלה הוא סוד בחי' הבינה שהרי כל פנימיות גלגלתא היא מצד החכמה וכל צד חיצון המתגלה מגלגלתא הוא מצד הבינה ולכך לחיי' אלו הם חו"ג מצד החכמ' ומצד הבינ' וכללותם זו מזו וזב"ז ומבין ספי' אלו יהי' הענין מן החכמ' ועד הבינה התפשטות החו"ג ואין הת"ת בכלל כדפי' שאין אמת במדות אלו והנה בסוד עצם לחיי' אלו מלבוש סוד התפשטות ו"ק הם בחי' וו"ין והיינו שערי'. והנה השערות האלו יש בהם בחי' הא' הם שחורות להראות על הדין שהרי בל תיקו' ז"א הם בסוד השחרות ונודע שהשחרות מורה על הדין אמנם הדין אינו דין קשה כשאר תיקו' הנז' שהם מצחא חוטמא עיינין אודנין אלא הם רחמי' בדין מתוק המבוסם והיינו אומרו לחייו כערוגת הבושם הרי ב' בחי' בחי' הלחיים בעצמ' והתלבש' בשערות והם רקח מרקחת מעשה רוקח והיינו ערוגת הבושם והיינו בסמות' דדינא. הב' הם קשים והקושי להראות על היות התיקו' הזה נוצח בדיניו לכל המעדי' כאומרו ד' איש מלחמה מארי נצחן קדביא לעשות נקמה בפרעה בסנחרב בהמן בגוג ומגוג וכיוצא. אמנם בחי' זו בשחרות אמנם יש יופי ות"ת אל הזקן הזה מלמעל' כאשר יתגלה אור עליון בה ואז היא מאירה מן התיקו' העליון והיא מתלבנת לברך ברכות לישראל וזהו בחי' הת"ת שאינו בה אלא מתגלה מלמעל' ומיפה אותה לכך יופי תיקו' הוא להלבין שערה מלמעל' כדפי' ולכך אין תיקונה אלא בט' תיקו' כדפי' הג' שערין דדיקנא זעירין והם בסוד ווי"ן שאינם מתפשטי' מן הטעם עצמו:

פרק כז בענין ביאור פרטי התיקו'. הא' באידרא והב' בפטירת ר"ש והענין שדברי האידרא נמשכו אחר דברי ס"ד שממנו התיקו' דומים תיקו' זעיר לתיקו' אריך במקצת ובשעת פטירתו חלק בזה ואין המחלוקת מחלוקת מנגד מכל וכל ח"ו. אמנם הם בחי' בזקן שבס"ד מנו אותם הבחי' לראשי ההנהג' וקראום תיקו'. אמנם רשב"י ס"ל שאין ראוי שאותם התיקו' יהיו תיקו' דיקנא אלא הם בחי' תיקו' לעצמם אינם בכלל תיקו' דיקנא ובחי' אחרות נכללות בתיקו' בענין שאין מחלוקתם ממש במציאות בכלל תיקו' דיקנא כללו בס"ד ענין אנפין וס"ל שסוד השרשי' לספי' נקראי' פני' הם סוד דיקנא ור"ש ס"ל שהפני' תיקו' ושרש לספי' עליונות שעדיין אינו מתגלה ואינו בכלל תיקו' דיקנא וכבר פי' לעיל בפ' כ' כ"א כ"ב כ"ג. עוד ס"ל לקדמוני' בס"ד שסוד שפוון נכללי' בתיקו' דיקנא ופומא ור"ש חשיב להו איברים באנפי נפשייהו כאשר נבאר בע"ה. ומטעם בתיקו' א"א היו סוד הפני' וסוד שפוון וסוד פומא נכללי' בתיקו' דיקנא ובס"ד תיקו' דיקנא דז"א כעין דיקנא דאריך כמו ששם נכללו כל התיקו' האלו בכלל תיקו' כך ממש כלל אותם בזעיר. ור"ש נותן סוד התיקו' האלו לעצמן נמצא ט' תיקו' דיקנא לעצמן שהם שלמים והנה הפני' נכללו למעלה ונתקנו כדפי' ותיקו' שפוון דמלכא ופומא נבאר וכך הסכימו החבירי' אחר פטירתו וכללו הענין בפ' משפטים. ועתה אנו נבאר הדרכי' ב' זב"ז ונבאר מקום החילוק ונאמר זה התיקו' הוא כך בדעת ר"ש וזה יתבאר לעצמו או יתבאר בע"ה. והנה תיקו' דיקנא דאריך הם ו"ק מלמעל' למט' וממט' למעל' והכולל הוא תיקו' י"ג כדפי' שם בעין הבדולח תמר ו' אמנם תיקו' ז"א אינם ו"ק אלו לבד אלא עניינם ג' עליונות שהם נכללות ג' תיקו' בתיקו' א' שמנה בס"ד ואח"כ ו' ולזה פי' ר"ש בשעת פטירתו ואמר בתיקו' א' הא תיקו' דא בע"ק לא אשתכח שאין תיקו' אריך מתחילין אלא מחסד ותיקו' ז"א מתחילין