אילימה ריד

שאפי' אותו השרש המושרש בבחי' האחרונ' דהיינו בתי' י"ג שבו שרש חכמ' ותבונה ודעת כדפיר' בתמר ששי מעין רואי ששלשתם אחדות א' ואינ' ימין ושמאל ואמצע ומשם נאצלה החכמ' מחשבה ב' שהיא תחלת הי"ש שהיא תחלת המצאת הספי' אל חסד דין ורחמי' דהיינו סוד השרשת' הספי' בחכמ' והנה הכתר בסוד המחשב' הנז' שבו וסוד תי' הוא אמצעי בין א"ס ליש סוף ואין גבול ליש גבול כדי לתת שיעור וגבול למתפשטי' והיינו שא"ס נשמתו באין גבול ובאין סוף ובאין פירוד והחכמ' למטה שהיא אליו כעין גוף והכתר נשמ' אלי' כדפי' בה סוד יש גבול יש פירוד לא פירוד ממש אלא השתלשלות אל הדין והרחמי' והחסד ולולי היות הכתר אמצעי לא היו ההויות יורדות ונמצאות במציאות הנז' לעולם ואצל המלכת המלכי' במחשב' החכמ' שהיא המחשב' הג' שהיא ודאי צריכ' שאי אפשר להמצא בגבול וסוף ופירוד אלא ע"י כדפי'. אלא הוצרכו להשתרש מציאות קודם למחשב' זו בסוד הכתר ותי' כדי שיהי' אמצעי בין החכמ' מחשב' ג' למחשבה העליונ' שהיא א"ס וזולת האמצעי הזה לא הי' לנמצאות מציאות להמצא כלל שהאיך יצאו מא"ס ליש סוף ואין פירוד לפירוד אלא הושרשו במחשב' הב' שהיא חכמ' שבכתר וסוד תי' הכתר ושם התחילו להמצא בסוד ריבוי הרחמי' והמון התי' הנעלמים כדפי' בעין רואי ועכ"ז כולם רחמי' גמורי' ומשם ולמט' יתמצאו בחכמ' תחלת מציאות התפרדם לחסד דין ורחמי' ועכ"ז עדיין סוד המחשב' היא החכמ' שהם הספי' בסוד הדין מחשביות ולכך תחלת מחשבת חכמ' ותבונ' ודעת בחכמ' וממנה ישתלשלו למטה המדות ויתבחנו ממציאות אל מציאות בסוד המלכי' כאשר נבאר ולכך בה יצמחו סוד חכמ' ותבונ' ודעת ומהכתר ג' נקוד'. א' ותחלת החכמ' מהכתר נקוד' א' והיינו סוד כינוי יו"ד ב"ה שתחלתם עוקץ א' וירמוז אל סוד' מצד הכתר בתכלית האחדות ואח"כ היא בעצמ' תתפשט אל ג' נקודות דהיינו צורת היו"ד ואח"כ אל התבחן בה החסד והדין והרחמי' מחשביות כאשר נבאר בע"ה:

פרק ד הנה ענין התי' שנתקנו אינם סוד הכתר לבד אלא כמו שנתקן הכתר ונשרשו בו הנמצאות כדפי' לצורך מציאות' למטה כך הוצרך תי' במחשב' זאת שהיא מחשב' לכל האצי' ולא זו בלבד אלא גם לסוד תי' ד' מערכות שהם זכו"ן חו"ב וזכו"ן ת"ת ומ' שאצי' נערך במערכות אלו והושרשו המדות והתי' כלם בהם סוד השרשת הספי' כדפי' בעין רואי תמר ו'. הנה אלו השרשי' אשר בחכמ' יש להם מלכי' כעין אותם שבכתר שהי' להם מלכי' ואח"כ תי' ואח"כ בסופם שרש אל הספי' נאצלת למטה עם כלל הכל כדפי' כך הוא ממש ג' בחי' אלו בחכמ' שיש בה סוד מלכי' ולמטה תי' שמתתקנת דהיינו תי' דכורא דיני עליון ואח"כ שרש לבי' ויוצאת הבי' ובה מלכים ואח"כ תי' ואח"כ שרש לספי' הנאצלות וכן אל הת"ת וכן אל המ' שהם ד' מערכות באצי' שהספי' נמצאות בהם ומשתרשות בהם שהם ד' אותיות שבשם כדפי' בספ"ר בש' שם בן ד'. והנה מציאות הנאמ' עתה בדברינו בפרקי' אלו אינה בחי' זו אלא סוד היותם מלכי' כולם בחכמ' לספי' כולם דהיינו בערך היות הספי' כולם ט' מציאות זעיר אנפין והמ' נוקבי' כדפי' ענינם בתמר ו' מעין רואי והנה סוד המלכי' הם י"ס כדפי' בעין רואי ת"א והם ב' נעלמות וח' משתלשלות והח' יש בה הוי"ה ומציאות וענין תיקוני' מתתקני' ולזה המלך הח' שאין בו מית' הוא סוד תי' החכמ' בעצמות לבחי' היות' זכר אל הבי' ואל בחי' אחדות כולם מלכים מחשבות מחשביות והבי' תי' דכורא דהיינו א"א ובב' בחי' יתבחן הענין או היות כל הספי' תי' ז"א ואז החכמ' המלכת המלכי' או היות החכמה עצמה זכר ואז המלכת מלכים כדפי' והמלך האחרון תיקוניו כדפי':

פרק ה הנה ידמה ענין המחשב' הזאת שבחכמ' וסוד המחשב' שבכתר בערך הדיני' לא בערך מציאות הספי' בעצמן. והענין כי בחכמ' הקדומ' מחשבה שבכתר יתעלם אפי' מציאות הספי' ולכך יתבאר וימת וימלוך על מציאות כי גם הנמצאות אינם במציאות קיים אפי' שיהי' רחמי' גמורי'. אמנם במחשב' הזאת אחר שהיא סוד אצי' החכמ' והתפשטות מדריגותיה אחר התפשטות הכתר ותי' אין ענין וימלוך וימת וימלוך וימת על סוד המציאות אל הספי' בעצמן שבהכרח יצויירו בגילוי יותר בחכמ' ממה שנצטיירו בכתר ולא יצדק אליהם כח המלכ' שהיא גילוי מעט וכ"ש מיתה שהיא העלם וכמו שמציאותה בכתר אינו נק' מיתה אלא המלכ' כדפי' כ"ש בחכמות שלא יצדק בה מיתה כלל אחרי היות להם בה מציאות קיים ברחמי' ובמקום שאין מיתה אין צורך להמלכ' אלא להוייתו קיימת כי על ההמלכ' בלבד אמרו אין מלכות נוגעת בחברתה וכו' אבל ההויו"ת הקיימא נוגעות ומתלבשות זב"ז. אמנם כשנשתלשלו י' מדריגות בחכמ' ב' מדרגות מהם שהם כתר וחכמ' אין בהם המלכ' לדין כלל לכך לא נאמר בהם לא המלכ' ולא מית' שנתהוו בה והיו ברחמי' גמורי' כמו שהיו. אמנם מבי' ולמטה התחיל' המחשב' לחשוב שם הנהגת הדין וסוד פעולתו בספי'