אילימה כא

בספי' כנשמה בגוף והיא כנשמה בתוך הכלים ולכך אין השגה בה ולא בבחי' הפעולות הנובעות ממנו בהם. הד' בספי' עצמן דהיינו הספי' הפעלות הפעולות מחסד ולמטה שהחקירה והדרישה בהם מותרת ונאותה ולזה נאמר בפ' בן סירא זה ד' חלוקות הא' במופלא ממך אל תדרוש א"צ לומר חקירה שהיא אסורה אלא אפי' דרישה שאינה בערך חקירה והשכלה בענין המגיע עד המאציל אסורה לכך אמר תדרוש אפי' דרישה מועטת אמנם למטה אינו אסור בדרישה אלא בחקירה לכך אמר חלק ב' ובמכוסה ממך אל תחקור דהיינו הכתר אל תשקוד [נר' שצ"ל תחקור] חקירה היא אסורה אמנם הדרישה היא מותרת ולכך דרש ר"ש באידרא ובשעת פטירתו מה שדרש בתיק' א"א ובמלכים אשר מלבו החלק הב' במה שהורשית התבונן דהיינו מבינה ולמטה התבונן ירצה בז"ס היוצאות מבינה התבונן בהם ובשורשם המתעלים בה החלק ההתפשטות הכתר תוך הספי' דהיינו סוד תר"ך עמודי אור שהם התלבשם בנשמה תוך הספי' אין לך עסק בנסתרות המתפעלים בשנאמר פעלה ספי' פ' כך ועשתה כך עם היות שאינה פועלת אלא א"ס המתלבש בכתר המתפשט בספי' כנשמה בתוך הגוף כאשר יתבאר עכ"ז אין לך עסק בנסתרים המפעלים הספי' והנה בזה הורו לנו שכל מה שיהיה הדרישה או חקירה או עסק או התבוננות ממה שבכתר ולמעלה הוא לאות בעין ומושך ממנו רעות רוח מפני שכמו שנעלם מכל השגה כך נעלמו הדברים או הדרושים המגיעים אליו שאינו בעל חלקים שתבין חלק ויתעלם חלק אלא כל מה שיהי' בו הכל בבל תדרוש ובבל תחקור ובבל תעסוק ובבל תתבונן והם ד' מיני השגה שד' אסורות בו וג' אסורים בכתר דהיינו בל תחקור ובל תעסוק ובל תתבונן וב' אסורות בהתפשטות הכתר ופעולותיו בספי' דהיינו בל תתבונן ובל תעסוק אבל בו"ס ההתבוננות מותר וכ"ש העסק וכ"ש החקירה וכ"ש הדרישה וחו"ב אסורות בהתבוננות ומותרים בג' אחרות ובערך ההתבוננות אמר שלח תשלח את האם ויתבאר במקומו בע"ה:

פרק ט"ז דע כי הרבה עניינים באלהות תמצא שתסכים בעלי הקבלה האמיתית עם החוקרים ועכ"ז לא דרכם דרכינו ולא דרכינו דרכם והמשיל [ואמשול] לך משל בזה הנה ראובן בא במשא על כתפו וכאן הי' שמעון ולוי ויהודה והנה התחילו שמעון ולוי ויהודה לדון מה היא המשא שעל כתיפו של ראובן. שמעון אמר ראובן גבור ובעל כח והמשא מועטת ובכל כחו אינו יכול לסובלה ודאי שהוא דבר כבד. הנה לפי ספק וחקירת שמעון הספיקו לו תשובת ראובן בא טעון במשא כבד מענין שכבדותו רב ושיעורו מועט יהי' הברזל או הבדיל או העופרת או כסף או זהב ולוי אמר אלו הי' ברזל לא הי' המשא בתוך שקים הנכבדים האלו שהם נאים ומתקלקלים בברזל או בעופרת אלא ודאי מכסף ומעלה הוא הענין הרי לפי שהוסיף לוי בספקות נתקרב יותר אל האמת. ויהודה נסתפק יותר ואמר אלו הי' כסף וזהב לא הי' מביא עמו בשמירתו אלף גבור חיל שהרי יפזר על השומרים כמוהו פעמים אמנם הוא אבן יקרה לרוב חשיבותה הרבה לו שומרים והנה יהודה נתקרב יותר מפני שהרבה ספקות והנה אין אחד מהם יודע תכונת המציאות כראובן עצמו שיודע אמיתת הדבר בעצמו ויודע אבן פ'. מעין פ'. מרובעת. או עגולה שוי' כך וכך. בהירה על תכלית כו"כ והנה ממש הדמיון הוא בענין האלהות בין החוקרים ובין המקובלים החוקרים עמדו על הענין מתוך החקירה והספקות וכל א' וא' השגיע [השיג[ על חבירו כפי מה שנתרבו ספקותיו וחקירותיו אמנם אנחנו עם ה' בעלי קבלת האמת למשה מסיני יודעים אלהותו כל מה שרצה ישתבח שמו לגלות למרע"ה ולישראל במעמד הנכבד ההוא ובתורה וסודותיה ונדע העניינים יותר מכדי צורך הספקות שאין אנו נכנסים לאלהות מתוך הספקות אלא מתוך מתנת חנם שחננו ה' באמרו אנכי ה' אלהיך וגלה מציאות אלהותו בתורתו ולנו לדרוש ולחקור בתורה ולהבין מתוכם הסודות כדי צורך ביאור התורה. לא כדי צורך הספקות ולכך אם נתרבה בסבות העלולות זו מזו יותר מכדי צורך התשובות לספקות אין לנו בזה אשמה שאין הענין מדעתינו אלא ממסירת התורה והשגת הנבואה לכך אל יבהל המעיין להשיב בענין הקבלה מה צורך בכך או בכך לא מחכמה שאל על זו כי לא מפני שלא תדע טעם נכחיש הענין המאומן בקבלתנו מסיני ולזה לנו דרכים שונים באלהות בקצת מהחוקרים ולא באה התורה לנו אלהותו על שיעור מוגבל כפי שיעור גבול ספקות החכמים שהרי דעת האנושית קצר ולא יספיק אלא כפי חלק השגתו מעצמו וההודעה האלהית באין תכלית ויודע לאדם כפי מציאות' ואמיתת' ולכך סודות התורה והודעת אלהותו הכל ענין א' והם באין תכלית:

ודע אחר שידענו שכל התורה כולה היא שמותיו של הקב"ה וירצה השמות תוארי הפעולות והפעולות הם הספי' הנה נשיג מתוך ביאור השם הזה הוא התורה כמה דרכים וכמה כחות מפעולתיו ונדע ענין מציאות הספי' ונדע ענין פעולותיהם ייחודם וקשרם ופעולתם והתעוררות הדין וטעמו והשקט הדין וביטולו והכל בספי' ונדע תועלת התפילה ונחת רוח הנמצא בספי' ע"י והכל מתוך התורה לא מחיוב הספקות כלל ולזה עם היות שלחקירת השכל יספיק לנו ידיעת שלילת