אילימה קעט

ונביעת'. הב' אתה דהיינו תחי' גילוי הנמצאות והנה הכתר נק' אי"ן בסוד היותו א' פלא נתקן בו בחי' החכמה סתימ' ן' בי' תיקוניו ועוקץ אות ן' סוף הא"ין בו השרש אל החכמ' והחכמ' י"ש מאי"ן דהיינו תחי' היישוב והיא נק' י"ש אחר התפשטו' הוויות ממנה דהיינו י' חכמה ש' בינה ולזה אחר בחי' את"ה יהיה אל החכמה בחי' אב דהיינו אומ' אתה אבינו הרי הודיע שבחי' אתה הנעלם הוא אבינו המתגלה דהיינו אב המוליד ההויות והרי בז' נודע כי מלת אתה אינה בעצם את"ה נגלה אלא על צד השילוח שהרי למט' מבחי' אתה היא בחי' אחרת ג' אל החכמה הנק' אב והיינו שהיא א' משתתפ' בבי' ב' להוציא התולדות ולהוליד' והיינו בחי' א"ב ויש להיפך את"ה בחי' ב' א"ב שיתופם עם הכתר בחי' שנית והבורר יברור לעצמו בדרך כלל הם ג' בחי' לחכמ' והנה החכמה נודעת לכתר לבד בב' בחי' דהיינו החכמה המושרשת בתוך הכתר והחכמה הנאצלת. אמנם הבי' הנאצלת במקומ' אינה ידוע' החכמה אצלה אלא מצד בחי' התפשטות' בסוד הנתיבות אליה בענין שעדיין בחכמה עתה ב' בחי' הא' דבקותה בכתר מאצי' ואותה הבחי' אינה ידוע אלא לכתר. הב' בחי' המתפשט' למטה וזו ידוע לבי' ויש עוד אמצעי' בין ב' כנודע שהיא עצם החכמה מתפשטת מינה ובה בעצמה והם ג' בחי' החכמ' שפי' והיינו אלהי"ם בי' הבין דרכה והתפשטות' והוא כתר עליון כדפי' ידע את מקומה דהיינו בחי' אצי' וכ"ש שורש' הנעלם בכתר עצמו' כדפי' בש"ז סי' ג':

פרק יג הנה הדרך הזה שאמר' שהוא המושג אל הבי' שהוא התפשטו' החכמ' הם סוד ל"ב נתיבות חכמ'. ונק' נתיבות ולא דרכים ולא אורחי' מפני העלמ' כאומר עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם הנתי' נעלמות שצריכים שאלה וחקירה והם ל"ב נובעים מנקודה א' שבי' המתחלק לל"ב שבילין והשביל הזה נודע אל הבי' ידיעה שלימה כאלו היה דרך נגלה לזה אמר אלהים הבין דרכה ולא אמר נתיבה מפני שהוא נגלה אליה. ואלו הנתי' הם ל"ב מתפשטי' נכללים בתוכה כ"ב אותיות וי' מאמרות נח' בארוכה בתי' ואבאר בהם בע"ה. וכאן דרך כלל מהבחי' הזאת היה גילוי החכמה להיותה אב להויות כאומרו כולם בחכמה עשית דהיינו התפשטות ג' אבות ממנה ובג' אבות נכללו ג' קוי ההנהגה שהם ימין חסד שמאל גבו' אמצעי ת"ת והיינו כלל כל הספי' ולזה הכל נמצא ונאצל מן החכמה עם הבי' ולכך שירות' וסיומא הוא בסוד החכמה והבי' תחלת ההוויות וסוף ההויות וסיומן כדפי' והכל תקוע בין החכמה והבי' ומה שהחכמה תתחלק לל"ב נתי' הוא סוד התפשטות ח' ספי' בכל ספי' וספי' ד' הנהגות דהיינו י' חסד ה' גבורה ו' ת"ת ה' מ' ד' הנהגות שבבי' ושבחסד ושבגבו' ושבת"ת ושבמ' ושבנצח ושבהוד ושביסוד הם ח' הרי הם ל"ב ונודע שאלו הל"ב יתחלקו י"ו שהם שמנה יודי"ן ח' ווי"ן י"ו זכרים ח' ההי"ן הם נקיבות והיינו שפי' בספ"ר שהם ל"ב נתיבות י"ו זכרים י"ו נקיבות או כלך לדרך זו הם בי' ולמטה ממנה הם ג' אבות חג"ת הם ד' י"ו וכך הם מלכות ולמטה ממנה ג' דומין ממש לאבות נה"י ודומה המ' על ג' אלה כדמיון הבי' על ג' אלו הם י"ו י"ו הבי' זכר בערך המ' נקבה וכולם עשי' ודאי בבי' דהיינו כולם בחכמה עשית הבי' שע"י החכמה יתפשטו כולם בבי' ויתאצלו שם ז"ס דהיינו סוד ח' ספי' שבבי' התפשטות ל"ב נתיבות השרשת הנמצאות כלם כדפי' שהם נאצלים ג' אבות ובהם כלל הכל כי הנה"י נכללות בחג"ת וכן היא המ' דבוקה בג' דהיינו הם ג' ווין ממש בג' אבות והכל נכללים בג' אבות לכך החכמה אב לאבהן בבחי' זו כדפי' בחש"ק ש' ז' סי' ג':

פרק יד כבר פי' שסוד הכתר נמצא ממאצי' בג' בחי' יודע דעת ידוע דהיינו כח"ב אמנם כשהגיעו אל הכתר נחלקו היודע נסתלק ונתעלם והדעת והידוע דהיינו חו"ב נשארו בכתר להגלות להתתקן אמנם הם עולות זע"ז חכמה מקדמת ובי' מאחרת הנה כשבאו להתפשט הנמצאות למטה חוייב להמציא הנמצאות בסוד זכו"ן משפיע ומושפע וזולת זה אין נמצאות העתק מבחי' אל בחי' ויהיה הכל מציאות א' וספי' א' וכיצד ימצאו התולדות נעקרי' ונשתלים נעקרים ממציאות א' ונשתלים אל מציאות ב' דהיינו נעקרים מתולדות דקות ושתולים דהיינו סוד זכו"ן שההויות בזכר בדקות גדול וכל המציאיות בו שוות אפילו שיתפשטו דרך אלף בחי' ממדרגה אל מדרגה מראש המוח עד פה האמה לעולם בסוד טיפה דקה רוחנית. אמנם צריך שימסור הטיפה הזאת בספי' ב' שתהי' נקבה כדי שע"י עקירת ההויות מן הספי' זכר ומסירתם לספי' נקבה יהיה להם עביות וגידול וכיוצא להעתיק הנמצאות ממציאות אל מציאות ולזה הוצרך וחוייב מצד התפשטות' הנמצאות לתת הוי"ה לה'ויות שימצאו זכ"ון וממנה ימצא למט' סוד זכו"ן ולזה היה בו סוד מוחא בחי' זכר וקרומא דאוירא וסוד התפשטות המי' נקבה והיינו סוד אויר י' מוחא באויר והיינ' אור