אילימה קטו

חכמתו ונתרחק ממאציל א"כ ישוערו שם שיעורים ויוחקקו שם חקיקות אמנם עדיין אין החקיקות האלו השרשים המתגלי' אל הספי' למטה וגם אינם תיקוני הכתר שנתקן כאשר נבאר. אמנם הם שרשים קדומי' אל המציאות התחתונים ויושרשו כאן הספי' התחתונים ולא ספי' סתם ח' שהם בי' חג"ת נהי"ם אלא גם כמה ענינים וענפים פרטיים אשר בספי' שאינם הספי' עצם א' פשוט שיש בה בכל ספי' וספי' בחי' כדפי' בעי"ן ב"ל תמ' הכל נשרש שם ונמצא שם להחיות ולהשרי' הספי' והסתעפות' ואל סוד הקדמ' זו כיון שם בחש"ק ש' ג' סי' א' באומ' ובה גליף ושער מלכין ותיקוניו כדפי' ועם היות ששלחנו לשונינו ברשיון ר"ש ע"ה ואמרנו בה חקיקות ושיעורי' חדד שכלך וקשר הכל באחדות הגמור' אשר לספי' עצמן במקומן כ"ש בשורש הזה הנעלם כ"ש שהחכמה עצמה ספי' א' כ"ש שהיא ספי' מושרשת בכתר כ"ש שהיא בכתר שבכתר ברצון דק נעלם מאד אמנם אין השכל יכול לידע בענינים האלו אם לא יכשיל הפה קצת ויתן שלוח לענין כדי שיעמוד השכל על אמיתת' ועכ"ז האחדות הגמורה אמונה שלימה תמיד כדפי':

פרק ו השיעורי' הנז' והחקיקות לא היה הענין חקיק' הספי' חקיק' א' אלא כמו שרבו כמו רבו בבחי' הכתר כדפי' כך רבו בבחי' זו והיא החכמה והנה למציאות' נתן ר"ש ע"ה באדרא מספר ומספר' רמוז בתורה בסוד פ' ואלה המלכי' אשר מלכו בארץ אדום. והנה אותם שבכתר רצון העליון ורצון הרצונות לא נרמזו בתו' אמנם הם מחוייבי' ולכך כמו שלא נוכל לעמוד על סוד הרצונות ומספר השתלשלות' לא יוכל לעמוד על המלכים אשר מלכו שם דהיינו סוד בחי' הנמצאים כולם אמנם בחכמה הנמצאת בכתר נדע התפשטות החכמה עצמה שהיא מחכמה שבה בינה חג"ת נהי"מ וכך נדע שמספר כמה מלכים מלכו הם ח' שנמצאו ההויו' דרך כלל מתחקקי' ומשוערים בחי' אחר בחי' כמספר בחי' השתלשלות החכמה עד גלוי' ועמוד מציאות' על שלימות' דהיינו החכמ' בעצמה מחקק' בינה ומחקק' בה כל השיעורים ומציאות כל הנמצאים ומתעלמ' המציאו' הזה וחוזרת וחוקקת בחסד כל השיעורים וכל תמונות הנמצאות ומעלמ' וכן חוקק' גבורה ומעלמ' וחוקק' בת"ת ומעלמ' וכן כל הספי' עד המ"ל ושם עמדה החכמה בהשתלשלות חקיקותי' עד סוף תמונת' שאין התפשטות יותר מזה ולכך הם ח' מלכים אשר מלכו בארץ אדום דהיינו בחכמה העומדת בדממה ושתיקה שם בכתר ואל תתמה ממלת ארץ דהיא בסוד תיקו' דיקנ' פי' ארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם בספרא דצניעותא. וסוד מלכין כל מלך ומלך הוא שעור תמונת הנמצאים כלם בחכמה עליונה הפועל' עד תכלית הנפעל הקטן שבקטנים וכל מציאות ומציאות נעתק ממציאות אל מציאות תחל' מלך מציאות הבינה שבחכמה בחי' א' שבכתר העליון ואח"כ נתעלם ומלך החסד שבחכמה הנז' ונתעלם ומלך וכו' וכך היה מתפשט סוד החכמה והולכת עד המל' ח' תמונו' למציאות הנמצאות ומשתלשלות זמ"ז זה מולך ומתעלם דהיינו מת ומולך אחריו השני וכן כולם וה"ס בונה עולמות ומחריבן וכמו שהמיתה אינה מיתה כך החורבן אינו חורבן אלא הכוונה התעלמות וסילוק שאינו מתגלה שם אפי' תיקו' הכתר לרוב העלם והיינו לפני מלך מלך לבני ישראל כדפי' שם בחש"ק ש' ג' סי' א'. והנה המציאות אשר בתוך הכתר נק' רצון והמציאות אשר בחכמה נק' מחשבה והענין שהרצון יותר דק ממחשבה והמשל בזה שהמחשבה הוא בחשוב המציאו' הנרצה לומר יהיה כך או לא יהי' כך אבל הרצון קודם אל המחשבה שהוא ברצונו לפעול הענין ההוא ר"ל פעולת הרצון לפניו להמציא המציאות ההוא ואחר שעלה ברצונו הוא חשב מציאותו היאך יהיה והנה לפ"ז נמצא שהרצון קודם אל המחשבה לכך רצון הוא בכתר ומחשבה בחכמה והטעם כי ברצון הוא מציאות שרש המדות דקו' תכלית הדקות ואח"כ מתגלות יותר שהם מחשבות והנה יש מחשב' למחשב' ורצון לרצון וה"ס רעוא דרעוין ארצה כי המדות נק' מחשביות בהיותם בדקות בחכמה וכאשר יזדכך עוד המחשבה למעלה כענין החכמה שבכתר יקר' מחשבה למחשבה כי אפי' אותה המחשבה שהיא מחשבה בערך המציאות המתגלה הוא נעלם למעלה עד שמחשב' זו היא בערך הגילוי אל המחשבה העליונה הנעלמ' והיינו מחשבה למחשבה וכיוצא בזה אל הרצון כי המציאות הנק' רצון בערך הנגלה יקרא נגלה **(צ"ל בערך)** בדרך רצון המתעלם למעלה עד שיהיה הרצון העליון רצון אל הרצון. ולהיות שהבינה הנעלמת שבתוך הכתר שבכתר הוא כוללת רצונו' והיא רצון אל המציאות המתרצים בכתר לכך היא באמת בתיקו' אריך רצון הרצונות שבה הם מתרצים הנרצים שהם רצונות וה"ס מצח הרצון. אמנם הרצונות המתעלים שהם רצונו' לרצונו' הם אלו המציאות המתרצים כאן בכתר הנפלא והנשגב והמחשבות למחשבות ע"ס כל המחשבות ה"ס אלה המלכי' הנעלמי' הנשגבי' אשר נעלמו תכלית העלם כדפי' ובערך הרצונות האלו נאמ' לאות'