אילימה קי

הקודמי' כך נתנו שיעור למיניהם והיינו שיהיו במספר. הב' לשון ספר שהספרים שבהם מסודר מה שיעשה ויפעל למטה ואח"כ נתן כח בספרי' והוציאו הדברים ההם שהיו בספרים בענין שהוא. משל למלך שרצה לבנות פלטרין כתב חפצו ורצונו בספר ואח"כ עשה כל מה שכתוב בספר. הג' לשון ספירת דברים וירצה שהם ספי' פעולותיו שהם סופרי הפעולות ולא שהם סופרי' מעט מעט אלא ספורות ועומדות והיינו לשון ספירות שהם ספי' שחשבו ומנו דבר כל הפעולות המאצי' והאדם מתבונן מעט מעט והנה מצד המאצי' לא יתחדש שום ספי' אלא הכל ספור ומנוי אמנם מצד המתחדשי' למטה יתחדש ספי' אליהם הד' לשון ספיריות ויורה על שאור א"ס מספר אותם והן בעצמן ספיריות ומספרו' אל הנמצאים תחתונים דהיינו ג' בחי' בערך המאצי' ובערך עצמן ובערך התחתונים והיינו לשון ספי' מסופרו' וספיריות ומספרות והם כאבן הספיר שמורה מעבר עליון לעבר תחתון ומעבר תחתון לעבר עליון גם אלו הספי' מורות מעשה התחתונים למעלה לא"ס ומורים אור א"ס וחיותו לתחתונים והם קיימים וחזקים כאבן הספיר שמכין בסדן ובקורנס ואינם מתקלקלי' כך התחתונים פועלים והם אינם נפגמות מצד עצמן אמנם התחתונים נפגמים בעצמן בהיותם פועלים מה שאינו הגון וכך הם משכירות או מענישות והם קיימות לעולם. עוד להיות אבן הספיר חשובה מאד כך הספי' חשובות ונחמדות מכל הנמצאים ועוד שהם מזהירות ומספרות לנמצאים התחתונים בהיותם מטהרים עצמן לקבל אורם. הה' לשון ספר ותחום והענין שהם מתחמין ומגבילין תחום אחר תחום כתר מתחים תחום א' וחכמה מתחמת תחום ב' ובינה תחום ג' וכן עד י' תחומין ויש נכנס תחום א' ויש ב' תחומי' ועד"ז בהשגות העליונות בסוד הנבואות וכיוצא במרכבות האבות וכיוצא הו' שבהם ספרה וכתיב' כל הנמצא וכל הנעשה וכל מעשה התחתונים העבר והעתיד וההווה והטוב כתוב עד לעולם והרע יורד ונמחק ובביאור ו' אלו הארכתי בחש"ק בהקדמה סי' ב':

פרק ג יקראו הספי' מאורות הרבה נשתמש רשב"י בזוהר בשם זה בספי' ולא מפני שיהיה המאור רוחני שהרי גשמי הוא ואין הספי' גשמיות אמנם הם משלים ימשיל ר"ש הספי' בענין הגשמי היותר נאות שבמציאות הגשמי והם מאורות אבל דרך זה באו משלי התורה יהי מאורות על הת"ת והמל' והכוונה הופעות שכליות שמופיעות י"ס זב"ז וכולם למטה ועיקר ההופעה תלוי בת"ת ומל' שהם סוד כללות הספי' זכו"ן לכך יתייחסו בשם מאורות שהם דוגמת חמה ולבנה וכמו שהאור ימצא ממנו לבן וירוק וסומק ואוכם וכיוצא כך יש לספי' האורות והופעות מהם ברחמים מהם בדין לכך יכנה הספ' במאורות משתנים בגוונים והכל בדרך משל וכמו שהאור מתוק לנפש כך הופעת הספי' במאורות מתוק מאד למשיג וכמו שהאור המרובה יחשיך עיני הרואה כך המסתכל בהעלם הספי' יחשיך עיני ראות שכלו וישתומם ועל זה נאמר דבש מצאת אכול דייך וכמו שהעין ישאב הראות ע"י שיצא אור ממנו ויכה באור ויחזור אליו כך שכל האדם יצא השכלתו ויתדבק שכל בשכל בשובו אליו וזה ענין השגת הנביאים ודרך כלל יהיה שהשכל ילך מחשכים בהתבוננו בדרושים הנפלאים בהשגת א"ס ופעולותיו אמנם ע"י מאורי הספי' האיר עיני שכל המשיגים ישיגו כפי האור אשר יאיר בהם:

פרק ד הספי' יקראו נרות דהיינו בוצינין המורגל בדברי ר"ש ויהי' הכוונה בנרות המאירות על הדרך שפי' בפ' הקודם במאורות אולם הספי' יקראו מאורות מצד ימין ודקות עליון ויקראו נרות מצד האש והדין המתוק שהרי הנר אור מתמצא מן האש ולבך עיקר השם הזה ימצא אל הספי' מהבי' ולמטה שמשם הדין כנודע ויש אל הנר עוד צורך הכנה בשמן והפתילה מצד התחתוני' ויתאחז האור בפתילה ויהיה אור הנר כך יהיה במשל הזה הכנה אל התחתוני' בספי' ויאירו מאור הבינה מצד בחי' דיניה ויקראו נרות והארכתי בקש"ק בהקדמ' סי' ד':

פרק ה יקראו הספי' לבושים בדברי רשב"י ובכתובי' ויהיה על ד' סבות הא' המתלבש יוכר ויורשם במלבושיו כך הא"ס יוכר ע"י המלבושי' האלו והוא כעין המשל המלביש בנמשל להשכילו ולקצר ההשגה כך ענייני אלהותו נתלבשו בספי' כדי שיושגו לנמצאי' קצרי ההשג' והיינו מה שפי' ר"ש שהנאצלי' היו כדי שיכירו אלהותו התחתונים הב' להעלים ולהלביש ולהסתיר סודו כדרך ממשלי משלי' יעלימו סוד המשל בנמשל והשם הלביש והעלים אלהותו בספי' הג' עוד יש לנאצלי' בחי' עם מאצילם המתלבש ועם התחתוני' כעין הלבוש שיש בו בחי' נאות' אל המתלבש ובחי' נאות' אל צד החיצון אל המציאות כולו להתראות אל זולתו כפי בחי' אותם הרואים במלבוש. הד' שאדם ניכר מצד עצמו ופרצופו או ניכר במלבושיו וא"ס אינו ניכר מצד עצמו אלא מצד פעולותיו שהם ספי' ולכך יקראו מלבושיו וענין זה הארכתי בחש"ק בהקדמה סי' ה':

פרק ו הספי' יקראו רקיעים מפני שהנהגתם נמשלה להנהגת הרקיעים שהם ג"כ י' כספי' דהיינו גלגל השכל נגד הכתר וגלגל החכמה הוא גלגל החלק הוא גלגל התשיעי המסבב הכל וגלגל ח' נגד הבינה שבה כל הכוכבים וז' גלגלים הם ז' כוכבי לכת נגד ז"ס והרי אלו משל לאלו והם כל א' וא' מתעלה על חבירו כך הספי' כל א'