עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אילימה

אילימה קז

Ilmanah Rabbati 107 · אילימה · free full Hebrew text

Open in the reader →

ונפגע ואל זה כיוון שאול כשאמר ופני ה' לא חליתי ואתאפק ואעלה העולה אלא שטעה במעשהו שעבר על המצוה כאומרו ויאמר שמואל אל שאול נסכלת כי לא שמרת וגו':

פרק לז הנה התהלכנו בפ' אלו לבאר ענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו בזולת סוד הגלגול שעליו נאמר רשע בן רשע ירצה שפעם א' שבא לעולם אב ופעם ב' בן שהרי ישתלשל גוף זה בסוד הנשמה ויתנוצץ מהגוף הא' וזה אב ובן באמת דהיינו מוליד הנשמה ומתנוצצ' מגוף אל גוף ואם בפעם הראשונה הרשיע צריך לסבול ייסורין בפעם הב' ולטעם זה אמרו איוב בן יבמה היה ויש שאמרו נשמת תרח היה ואם הצדיק בפעם א' ישיבהו בפעם הזאת אפי' אם הרשיע עד יקום ענין נודע שעליו נתגלגל ויעזר מאביו לצורך הענין ההוא עזר רב ויש מפתח גדול לקושיא הזאת בענין הגלגול כדפי' בכמה מקומות מהזוהר ומכלל העניינים תמצא כמה ב"א יעזרו עזר רב מבת זוגם. והנה לפי זה ימצא צדיק בצדקת והיינו צדיק וטוב לו והיינו צדיק שהשעה עומדת לו שנתגלגלה בת זוגתו עמו ונעזר ממנה עזר טוב והטעם מפני שהטיב מעשיו בא' לכך זכה והשעה שהיא הנקבה והיא השכינה דהיינו בת זוג עמדה לו ונתגלגלה עמו ולפעמים ימצא צדיק ברשעה והיינו צדיק שאין השעה עומדת לו ולא זכה בגלגולו שבת זוגו תעמוד לו ותנגדנו כפי כחה והטעם מפני שלא זכה ולא היטיב מעשיו בא' וכעין זה יש רשע וטוב לו ועכ"ז זכה לבת זוגו והשעה עומדת לו ויש רשע ורע לו. ועניינים אלו תלוי' בשפיט' עליונ' וע"ז נאמר זכה עזרתו לא זכה מנגדתו ודומה לזה הוא ממש ענין החומר והכנת הגוף בכמה עניינים שהשכלתו רבה והוכן לו הכנה מלמעלה להשקיף בעיונו ולהציץ בשכלו רזי תורה ויש צדיק שאין לו הכנה כזו ויכבד עליו כל דרוש מן הדרושים ולא יוכל להתבונן והרי אלו צדיק וטוב לו צדיק ורע לו וכן אל הרשע וכל זה תלוי בזכות הגלגולים וכן יש מוכן מחומר חזק גבור יוכל להשכים כל לילותיו ולהתענות כל ימותיו וכן יש חלש הטבע לא יוכל להשכים ולא להתענות. אלו וכיוצא בהם ג"כ צדיק וטוב לו צדיק ורע לו והכל תלוי בסוד הגלגול ותלוי לפי מה שהכין טבעו בא' יועילנו גם לשניה או בהפך:

פרק לח הנה בפ' הא' דיברנו בהשגחות מהם רחוקות מהם קרובות וכן בפ' הקודמים דיברנו בהשגחות פרטיות הנה צריך שתרכיב אלו עם אלו ונאמר כי עם היות שהנשמות הנז' הם כוללות ימצאו בפרטות המשל בזה אם יתרחק האדם מבוראו יהי' מושגח השגחת **(נר' שצ"ל השרים)** הכשרים כגון אם הלך לעצמו תחת יד השרים כעין דוד שאמר אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' וכו' וכגון יוסף לעצמו תחת יד מצרים בגלות וכיוצא ואם יתקרב האדם ויהי' יחיד בא"י יהיה מושגח מהקדושה הוא לבדו וכן אם לא ייטיב מעשיו אפי' שהכלל יושגחו מהשגחות עליונות הוא הוא נתרחק ויהי' מושגח בהשגחת אופן וכן אם ייטיב מעשיו אפי' שכלם יושגחו מהשגחת אופן הוא יהיה מושגח מאצילות או מבריאה או מיצירה הכל בפרטות אליו כפי פרטיות מעשיו והרי זה תלוי בהתרחקו או בהתקרבו אם נתקרב יותר מן הכל יתעלה על הכל ואם נתרחק יותר מן הכל ירד למטה מן הכל ולזה יהיו השגחות משתנות לב"א ויהי' הא' מובדל בייסוריו או בהצלחותיו בין הרבים מפני שכל א' וא' לעצמו יכול לעשות לו דרך ואל זה כוונו רז"ל באומרם בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו ולזה הי' רשב"י אומר שיש בישראל בנים עבדים דהיינו המושגחים מאצילות שמשכו להם נשמה דאצילות הרי אלו נתעלו בסוד צדקתם וטובתם עילוי רב ונתקרבו אל מבחר המעלות והם מושגחים מאצילות. ובעבדים בחי' רבות יש מהם שזכו אל נפש לבד והם מושגחים מאופן דמתמן נפשין ויש שזכו אל רוח והם מושגחים מהיצירה דמתמן רוחין ויש שזכו לנשמה דבריאה והם מהכסא דמתמן נשמתין והדרושים אלו יתבארו במקומן בע"ה. אמנם הנה דרך כלל הענין הוא כי ההשגחה על האדם לפי התרחקו והתקרבו בין שנתרחק במעשיו עתה או נתקרב בין שנתרחק במעשיו הקודמים בסוד הגלגול כדפי' או נתקרב וזה הפ' טעם לכל ההשגחות ושנוייהם שאינם משתנות מצד גבוה אלא מצד מעשה ב"א בהתרחקם או בהתקרבם וההשגחה עליונה תמיד אינה מנועה אלא הכל לפי מעשיהם והמשל אל הנהר המושך מים בסופו מים מועטים ואינם זכים באמצעותו מים רבים וזכים. במקומות עליונים במקורו מים יפים יותר ויותר וכל א' ישתה מן המעין והנהר כרצונו או שלא ירצה לעלות ישתה מן המים העכורים ומי שיטרח יעלה למקור המעין והנהר ישתה מן המים המתוקים והזכים ולזה שינוי שתיית המים ביד כל א' וא' ואין להתרעם אלא על עצמו שנתרשל **(בס' שומר אמונים הגי' בהשתדלות)** בהתרשלות תועלתו כי טוב המים לעולם אינם מנועים:

פרק טל בזולת אלו ההנהגות הנז' בכל הנהגה והנהגה מהם כוללות ופרטיות יש בה שינוי ההנהגה בהנהגה עצמה. ועל הסוד הזה נאמר את המאור הגדול לממשלת היום והיינו שרמוזות בכתוב ד' הנהגות מתחלפות. הא' היא המשובחת שבכולם והיא סוד והי' אור הלבנה כאור החמה שפי' לעיל בפ' ועליה נאמר בתורה ולמשול ביום ובלילה דהיינו שתהיה הנהגת ב' המאורות ת"ת ומלכות שוה בשניהם ביום ובלילה