חנה אריאל ויקרא סד

הסברא נותנת שלא תועיל לו השגת וראי' מעלת חצי העליון של עיגול השני ולא עוד אלא שיפול גם למטה מתחתית העיגול הראשון עד תחתית העיגול השני שהוא יורד יותר למטה לארץ. וכן יצוייר ויובן בקל גם בעיגול השלישי והרביעי עד סוף כל העיגולים. אם כשנפתח לו ראיית חצי העליון מהעיגול היותר גבוה במדרי' ולא הי' נפתח למטה תחתית אותו העיגול הי' יכול להיות שיתפעל ע"י ראי' זו שלא יפול עוד וגם אולי יכול לקום מנפילתו הקודמת. אך אם כמו שנפתח לו ראיית חצי העליון כמ"כ נפתח תחתיו מקום ירידה לתחתית העיגול הנמוך למטה אין תקוה לעלות ע"י ראיית חצי העליון ואדרבה יוכל ליפול עוד למטה עד למקום תחתית העיגול הנמוך ושפל למטה יותר. כי כן הוסדו העיגולים תוקף תחתיתן כתוקף עליונותן. וככה יובן שכאשר בנ"י פרו וישרצו וירבו בעליית הנשמות מנפילתן בתוקף הקליפות ובאו בבנ"י יורשי האמונה מהאבות. הנה אם היו ע"י האמונה עולים לידבק בה' אלקי ישראל (פ' ז"א כו' כידוע). הי' הקב"ה מתקיים עליהם. והי' נעשה ענין וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני וכו' כמשנ"ת בפהק"ו שהוא ענין שלימות פ' הגדלות דז"א. שגם שלא בבחי' הביטול דמעשה מרכבה כאבות ושבטים אלא במקום המדות דכנעני וכו' גם שם יהי' ה' להם לאלקים אין עוד על ידי תורה ומצות כמשנת"ל. אך קליפת מצרים שהיתה אז ראש אומות (ומקומה במיצר הגרון כמשנת"ל בפהק"ו). וירעו לנו המצרים בתוקף כח הפירוד שלהם כמשל סבוב העגול אל נקודת תחתיתו. ואף על ידי המכות שכתוב בסה"ק שהיו באין מנוק' דקדושה להכות מצרים דקליפה. הנה באו כולם תוך התלבשות סדר העולמות דחק נתן ולא יעבור. ולכן הי' הכל על ידי איזה תנועה והמשכה על ידי משה ואהרן נטה ידך וכו' קחו מלא חפניכם וכו' וכו'. ובכל זאת חזק לב פרעה גם כן יותר ויותר ומכוון אל מ"ש במשל שכמו שנפתח עיגול העליון למעלה בחצי העליון ככה ננקר בור בתחתית העיגול התחתון. כי כל מה שבא במדרי' השתל' ששרשם מבחי' קטנות המדות דז"א כנ"ל. יש בעולמות זלעו"ז (כי כן הוסד כמ"ש במשל). וז"ש אם אני שולח מלאך לשם גם להכות הבכורים ואפי' גם אם יוציא את ישראל בפו"מ דעולמות ממצרים הגשמי. אפס לא תהי' תפארתו של מקום וקדושתו העליונה נגלית ומתאחדת בהם. כמש"ל במשל דמלך בפלאי חכמתו יראה און ולא יתבונן ויתוקן הכל לרצונו. אך הכל הוא רק במדרי' העליונה ונפלאה שלו ולאנ"ח לא נגלה מזה דבר כי הם אינם מקבלים רק דרך וע"י שרי החיל. והדוגמא מזה למעלה הוא כסדר השתל' המדרי' ע"י הספי' דבי"ע שהן מלאך ושרף ושליח. ולכן הכל הי' נשקע בטומאת מצרים למטה כי כבר ירדו פלאים בכח הפירוד דקליפה עד מ"ט שערי טומאה שאם היו יורדים עוד ח"ו שוב לא יכולים כלל וכלל ליהנות עוד מאור הקדושה העליונה במדרי' החיצוני' דארץ הכנעני החתי וכו' כנ"ל (כמו בעת נשירת ונפילת הנשמות מאדה"ר). ולזאת אמר הקב"ה אני אומר (ומגלה להם) ממקום קדושתי דייקא שהוא בחי' הידיעה דאדם בר דעת הנ"ל שאינה מורכבת כלל בטבעיות גופו. והוא בחי' תכלית הגדלות למעלה בכל הפרצוף דז"א שמגיע גם עד מקום הכנעני והחתי וכו'. וזהו ועברתי באמ"צ אני ולא מלאך ולא שרף וכו'. פי' כמ"ש במק"א באריכות שכל עיקר ההתהוות מאין ליש בבי"ע הוא מיחוד הכלים דאצי' במאצילן דוקא. והספי' דבי"ע אינם אלא שיתיצבו כמו לבוש לעשות התמונה דעולמות בי"ע. שכל עיקר מציאותן הוא כלבוש תחליפם ויחלופו ומי שאמר לשמן וידלק וכו' רק שכשנמשך דרך הלבשת הכלים אף שמשתנה משמן לחומץ ע"י כח הגדלות דכלים דאצי' הנה גם החומץ יש גשמי הוא. ולז"א ועברתי באמ"צ גם במקום המדרי' דמלאך ושרף וכו' אך לא דרך הלבשה בהם כלל כ"א מתוקף שלימות הגדלות העליונה דידיעת האדם העליון כנ"ל. עד אני הוי' אני הוא ולא אחר. והיינו