חנה אריאל ויקרא כד

כידוע וכנ"ל). פי' שבלא בחי' בנין אין בחי' המל' רק בבחי' ממכ"ע בחיות מצומצם לפי ערך כל נברא ונברא לפי מדרי' שלו. ובכלל הם כולם נבראים מאין ליש ומוגבלים. והחיות שספי' המל' מחי' אותם (כמ"ש ואתה שהוא בחי' המל' שנק' אתה מחי' את כולם). בחיות מצומצם לפי מדריגתו. וה"ז רק בחי' העולמות עצמן וחייהן. וכדי להיות לו דירה בתחתונים לו ממש זהו בחי' בנין המל' בפ"ע. והוא כח הספי' האלקות דמל' (אחר בנינה) לשכון בישראל. וכללות ענין השכינה בישראל הוא שיהי' להם התפעלות מורגשת מאלקותו ית' ממ"ה הקב"ה הנמצא בקרבם ע"י המ"ת כנ"ל. והוא הנק' דרך כלל בחי' התפעלות אלקות הידוע (ולאפוקי בחי' ההתפעלות שמצד הנשמה עצמה שמכרת את בוראה שהתפעלות דנשמה אינה אלא מניצוץ אלקות דשרש התהוותה בבחי' נברא דוקא ונק' ניצוץ נברא וכמ"ש במק"א. ואין זה דירתו ית' בתחתונים שהרי כל עיקר הנשמה וכחותי' הן רק בריאה מאין ליש ולא יצא עדיין מכלל מילין דהדיוטא לגבי' כנ"ל). והיינו דירתו ית' בתחתוני'. כמו הדר בבית ומשתמש בו ובכלים שבתוכו שניזוזים ממנו וכבודו מלא את הבית כהיכל מלכים ושרים. ככה כאשר נבראים מתפעלים התפעלות אלקות בכח ספי' המל' השוכנת בתוכם. ולפי שהיא ספירה עליונה כמו בחי' הדכר הנ"ל. היא מקבלת בחי' התפעלות ממדרי' בחי' הדכר. ועל ידי שכינתה בישראל גם הם מתפעלים וניזוזים מאלקותו ממש. והנה כתיב מכון לשבתך פעלת ה'. פי' שבנין הנוק' הנ"ל הוא ממנו ית' כמ"ש בע"ח ופע"ח שממל' דחסד נעשה חסד שבמל' וממל' דגבו' דז"א נעשה גבו' דנוק' וכו'. וזהו מכון לשבתך כלומר גם הדירה עצמה שידור בה בתחתונים פעלת אתה ה' [ודירה זו היא בב' אופנים. פ' העקרי ופ' הארה כנ"ל. פ' העקרי היינו שיהי' בחי' התפעלות האלקות הנ"ל מגיע בישראל עד בחי' טבע ומזיגת כחות ד"י שבגוף (נאטור פון מענטשין). ואין זה אלא בא"י דוקא שהוא מקום הארציות. השייך לישראל להתקדש בקדושתו של הקב"ה כי היא ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה. אבל במדבר שהוא מקום נחש שרף ועקרב ג"ק הטמאות שאין להם אלא ביטול והעברה לגמרי כידוע. מובן הדבר שאין שם מקום לשלימות תיקון הטבע הנ"ל (נאטור). ואעפ"כ רצה ה' לשכון בתוכם. ולזאת הי' שם רק בנין פ' הארה. דהיינו שעכ"פ יהי' להם בחי' התפעלות אלקות בבחי' המוחין לאסתכלא ביקרא דמלכא וכנ"ל בפהקו"ד]. וכן צוה למשה עבד ה' ועשית ארון וגו' ועשית וכו' ואת המשכן תעשה וגו'. שע"י המעשים הללו ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך וכמ"ש בפהקו"ד. והיינו מכון לשבתך פעלת ע"י מרע"ה. ועי"ז דוקא נעשה בחי' בנין הנוק' העליונה דפ' הארה הנ"ל. ויובן ענין זה עפ"י משל למלך אדיר חכם בחכ' דלא ידיעא לשום אדם בעולם. כי היא חכ' שא"א להכיר אותה כ"א מי שיש לו רוה"ק (כמ"ש אדמו"ר הזקן נ"ע על ענין שיחת עופות שהיא חכ' ככל חכ' לימודיות. רק שלא יוכל ללמדה כ"א מי שיש לו רוה"ק) וברב טובו וחסדו רוצה להאיר בה פני יושבי הארץ שידעו ממנו איזה ידיעה והכרה. אך מי יוכל לעלות אל המלך (כי מלך אדיר ונורא הוא עד מאד). וכש"כ לראות פניו ממש. ובחכ' זו א"א ללמדה לזולתו כ"א בהארת פנים גדולה דוקא (ע"ד מ"ש במק"א בענין חייב אדם להקביל פני רבו ברגל שע"י ראיית פנים זאת יוכל למיקם אדעתא דרבי' במה שלומד כל השנה). ראה המלך והנה יש לו במלכותו איש א' בעל רוה"ק והוא כדאי והגון לראות פני המלך וללמוד ממנו החכ'. והוא ילמדנה את כל הנגשים אליו. כי הוא משוטט בארץ ויוכלו אנשי העולם לגשת אליו. אך האיש ההוא מטופל גדול וטרוד מאוד בכל עת ובכל שעה לפרנס את ביתו וכל בני משפחתו התלוים עליו. ומחמת טרדתו אין לו פנאי כלל לעסוק בכח רוה"ק שיש לו ולבוא אל המלך ללמוד ממנו. מה עשה המלך צוה לעבדיו לבנות בנין שממנו יהי'