חנה אריאל שמות רעט

נבדל מעסקי מו"מ לגמרי. כמו בשמחה של מצוה ועבודת הבורא ית' ע"ד מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ. אז אין מונע לשעשוע שלו גם מהמו"מ הבלתי מוצלח ויכול להיות אשתלים בנפשי' לגמרי

אך הנה ידוע המאמר ע"פ כצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בנה"א. שכמו הצפור השלימה בגופה ובכנפי' בכל השלימות אם רק רגלי' דבוקים בדבק שבפח לא תוכל לפרוח כלל כן נמצא בבנ"א שגם אם מצד נפשם האלקית והשכלית שלמים הם אם רק נפשם הטבעית והחיונית עליהם תאבל מצד מקרי ועניני הגוף ועסקיו לא יוכלו למסלק נהורא דנשמתא כראוי. אף אם מפנים דעתם ושכלם היטיב היטיב. מפני שיש התקשרות עצמיות לנשמה בגוף. וה"ז ממש כדמיון הצפור שרגליו דבוקים בפח שמפני כובד הפח לא תוכל גם היא לפרוח. ככה מצד התקשרות הנר"נ בגוף והגוף והנפש הטבעיות שרוים בצער ולא יוכלו הם להתעלות אז מעכב גם על הנר"נ מלסלק נהורא דנשמתא בשלימות. ואם לא שיעשו באופן שיהי' כמו שיפרד הפח מרגלי העוף שאז תעוף כרצונה. ועד"ז יובן למעלה שמצד גלות השכינה דשכיבת לעפרא כבי' גם במצות אדעתי' דרבי' הנ"ל לא יעלה לנח"ר לפניו ית' גם למעלה להיות בבחי' אשתלים בנפשי' ביחוד העליון שבאצילות מחמת המצות התחתונים. כל זמן שענין הבריאה מאין ליש בכללה או בריאת העוה"ז כנ"ל לבדו הם בבחי' הסתר פנים גדול שזהו כדמיון כובד הפח כבי'. וכמ"ש שכינה מה לשון אומרת קלני פי' קל איני וכו'. אם לא שאומר קודם לשיקובהו"ש וכלומר שמקדיש המצוה לשם כמקדיש איזה חפץ לה' דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא. כמ"כ כשמקדיש המצוה לשם יחוד וכו'. אזי הוא כמשל סילוק רגלי הצפור מהפח כנ"ל וד"ל

ומעתה יש לבאר ענין הפסוק דהודיעני נא את דרכיך ומה ענין השני מציאות חן כנ"ל בהערות. והענין דיש שני בחי' מציאות חן. ממטה למעלה ומלמעלה למטה. ממטה למעלה הוא כמ"ש ויתן חנו בעיני שר בית הסוהר. שאינו רק העלאת חנו דיוסף להיות עולה לרצון בעיני שר בית הסוהר. אבל שר בית הסוהר מצד עצמו הי' עיקר שעשוע שלו בדברים אחרים רבים זולת יוסף. ומשארז"ל חן אשה על בעלה חן מקום על יושביו הוא בחי' חן שממעלה למטה ר"ל שבהן דוקא מתגלים ומתפשטים כל שעשועים שלו שעיר אחרת אין נוחה עליו ואינו משתלים בנפשי' בה ובעירו דוקא או באשתו דוקא משתלים בנפשי' (קאנטעט הנ"ל). ועפי"ז יובן שאמר מרע"ה אם נא מצאתי חן בעיניך ממטה למעלה הודיעני נא ע"ד ידיעת בית רבו דחכמה דקבלה למשה מסיני הנ"ל את דרכיך (כמשי"ת) ואדעך בבחי' ידיעה הנ"ל. וכלומר שגם האבות נאמר בהם וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי. שהיא ענין דרכיך הנ"ל כמשי"ת. אך הם היו רק בבחי' מרכבה כביטול המרכבה לרצון הרוכב מבלי שיש לנרכב רצון וידיעה במעשה הרוכב. אבל מרע"ה בקש ואדעך דוקא למען אמצא חן בעיניך בחי' הב' דמציאות חן שממעלה למטה להיות כבי' אשתלים בנפשי' ביחודו ואחדותו שבאצי'. גם למטה. וז"ש וראה כי עמך הגוי הזה והן העם אשר ברגליך דמשה ושאמר עליהם משה אשר אנכי בקרבו שגם בהם כולם יתפשט גילוי יחודו ואחדותו דבחי' דרכיך הנ"ל. עדמ"ש כי תהי' אתם ארך חפץ. דהיינו בחי' אשתלים בנפשי'. ובקש שיהי' מבחי' דרכיך דוקא. וביאור ענין דרכיך הזה הוא ענין חכם עדיף מנביא הנ"ל דהנה ידוע שיש בחי' חיצוני' ובחי' פנימי' וביאור ענין פנימי' וחיצוני' אין כאן מקומו. רק הצריך לענין זה בקצרה שהחיצוני' הוא ענין בחי' פרצוף נה"י דז"א שנק' פ' החיצין שענינו ההשפעה למטה והוא שרש העולמות (ובבחי' אין שלהם הבא ליש בבי"ע ע"י הלבושים די"ס דבי"ע. כי הלבושים הם ע"ג הגוף מבחוץ) דבי"ע בעודנו בבחי' מדרי' הכלים דבלי מה דאצילות ואיהו וחיוהי