חנה אריאל שמות רנז

שלהנהיג גילוי אלקות בעולם צריך תחלה להיות בחי' המשכן שהוא כענין ח"י ברכות דשמו"ע בבחי' חיי שעה ואח"כ הכלים שבבחי' חיי עולם כמו שהתפלה קודמת לתומ"צ כמ"ש בגמ' שתהא תפלתי סמוכה למטתי דהיינו להאיר תחלה אור שכינתו ית' בעולם ושוב יומשך אור היחוד קובה"ו ע"י התומ"צ. וז"ש כלים שאני עושה להיכן אכניסם כי יחוד קוב"ה הוא בשכינתו דוקא כי העולם און יכול לקבלו ולסובלו. ואדרבה שמא כך שמעת כלומר שמא הכונה במה שהראה לך הקב"ה לעשות דוקא כסדר ההוא שראית המשכן ואח"כ כלים כי בנוהג שבעולם כנ"ל א"א להיות באופן אחר. השיב לו מרע"ה שמא בצל אל היית וידעת. פי' שמא אין זאת הסברא אצלך מרוח אלקים שעליך כמ"ש ואמלא אותו רוח אלקים וכמ"ש יודע הי' בצלאל לצרף אותיו' וכו'. אלא רק וידעת מדעת של עצמך אתה יודע כן. וזהו בצל אל שהצל הוא ענין חשכי והיינו כבחי' בי"ע הנ"ל שע"י השגה אבל בחי' הדביקות הנ"ל אפשר להיות שע"י הארון וכלים יבא המשכן מאליו כנ"ל. אך כמו שלא נתקבלה תפלתו ליכנס לארץ כן לא הסכימה דעת המקום אלא לעשות המשכן תחלה ואח"כ הכלים וכן נאמר לו בפ' כי תשא את אהל מועד ואת הארון וכו'. אבל בפ' תרומה הוא נאמר כפי כונת מרע"ה הארון תחלה וכו'. ואח"כ בפ' תצוה נאמר בגדי אהרן בג' מדרי' ועשית בגדי קודש לאהרן וכו'. ואתה תדבר אל חכמי לב ועשו לאהרן. ואלה הבגדים אשר יעשו (משמע הכל יכולים לעשות) ועשו בגדי אהרן וגו' זהו נגד ג' מדרי' התפלה דבחי' בי"ע הנ"ל שע"י הג' מדרי' הללו הוא בבחי' עלי' ממטה למעלה כנ"ל. ואחר גמר בחי' עלי' הנ"ל אמר ועשית מזבח מקטר קטורת והוא מזבח הפנימי שהוא נגד בחי' ח"י ברכאן דשמו"ע בבחי' הדביקות הנ"ל

לפורים

וקבל היהודים את אשר החלו לעשות. הדקדוק וקבל ל' יחיד והיהודים הוא רבים את אשר החלו לעשות דרז"ל את אשר החלו במ"ת. י"ל מה הי' ענין עשי' לישראל בעת מ"ת שוירד וידבר אלקי' (ומ"ש ויתיצבו בתחתית ההר הנה גם התיצבות זאת ארז"ל שלא עשו הם בזה כלום כ"א הוא ית' כפה עליהם ההר כגיגית ושזה פי' בתחתית) ובפסוק ויען כל העם קול א' ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה מהראוי שהי"ל כל אשר ידבר ה'. וענין מארז"ל הנ"ל אשר החלו לעשות במ"ת קאי שם על מכאן מודעא רבה לאורייתא שאנוסים היו ע"י כפיית ההר הקשו שם בתוס' והלא מרצונם ודעתם אמרו נעשה ונשמע ומה צורך הי' לכפות עליהם ההר. ומה שיראה בזה הוא דמ"ש כל אשר דבר ה' ל' עבר קאי על מ"ש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל. והדברים הם אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים וגו' ועתה אם שמוע תשמעו בקולי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואומר עוד ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. ול' ואתם אין מובן הלא עמהם הוא מדבר ואומר והייתם לי סגולה לא הי"ל לומר רק וגם תהיו לי ממלכת כהנים. אך י"ל דשני ענינים הם אם שמוע והייתם וגו' הוא ממילא אם שמוע ממילא והייתם. וענין ממלכת כהנים עליו הוא אומר ואתם תהיו שהם דוקא ישתדלו בכחם להיות ממלכת כהנים. כי הנה אמר אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים הוא שבירת עולם מעל בנ"י בי' מכות ובזה הי' להם מקום פנוי לעלות אל ה' כענין לחירות עולם שנת' בכ"ד. אך עליית התתתונים למעלה בא ע"י מלאכים כידוע בענין התפלות שמלאכים מעלים אותם זה לזה עד לפני ה' ואף שהתפלה עצמה היא אליו ולא למדותיו מ"מ לפי שהם דבורים גופניים וגשמיים ממונים ע"ז מלאכים להעלות הדבורים מגשמיות לרוחניות ומרוחניות לרוחניות עליונה יותר כמה מדרי' כידוע בס'. רק שתיבות