חנה אריאל שמות רלז

ונשנית מצוה זו. ועוד שבסוף הפ' גם הוא אומר ובעבור תהי' יראתו על פניכם וגו'. ואמר שכוונת אל תיראו בבחי' יש מי שירא וכו'. ועפ"י סדר הדברים בכל האמור פה ית' הענין. שאחר מ"ת דאנכי הוי' אלקיך כדלעיל נתייחדו הנשמות כמו שהן בגוף ביחוד באנכי הוי' אלקיך וז"ש אני אמרתי אלקים אתם במ"ת. פי' כידוע בתניא שבחי' הכלים דאצי' נק' אלקים ועליהם נא' קוב"ה עולם איקרי אך מפני היחוד הגמור דאיהו וחיוהי וגרמוהי הן הן אלקות ממש דאא"ס ב"ה כמ"ש ביאור זאת בכ"ד. וכמ"כ הוא אומר שבמתן התו' וכמ"ש בתניא שנתן לנו א"ע כבי' ועפ"י הדברים האמורים כאן היינו שבא בקרב נש"י בגופים יחוד בחי' שם הוי' ב"ה והיינו דבר עליון נורא על מה שהם כח הא"ס ב"ה המחדש מציאות העולמות בבחי' מתהוים ממהוה ושכן עבמ"ח דטה"ע וכידוע במ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא ועתה במ"ת נתייחד בהם בחי' המהווה ב"ה עצמו עד שנעשו הם כלים לאור המהווה ב"ה ומ"ש אלקים אתם היינו כמו שבאו"כ שלמעלה בחי' הכלים שנק' אלקים מיוחדים בתכלית היחוד בשם הוי' ב"ה המהווה הכל. וז"ש כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים כלומר שגם בחי' הכלים שנק' אלקים בגימט' הטבע למעלה באלקות די"ס שהעלם הכלים דבהון אתכסיאת עיקר מציאות העולמות בדרך זה דהעלם הכלים הוא בעבור נסות אתכם ובעבור וגו' כי שלא בשביל כוונה זאת לא הי' צריך בחי' אלקים הנ"ל רק הי' המהווה ב"ה. נגלה במתהווה עד שלא הי' למתהווה שייכות סדר מציאות לעצמו שהוא ענין הטבע כיון שבכל עת ורגע הוא מתהווה בחידוש מציאותו מן המהווה ב"ה אף שנמצא ליש גמור אעפי"כ אין לו שייכות סדר לעצמו כלל ומה שעלה ברצונו ית' לברוא בבחי' שם אלקים בגימט' הטבע הוא בשביל ובעבור נסות אתכם מל' הרימו נס וכלומר לרומם אתכם מכמה שעלו במח' דטה"ע שהוא בחי' טהורה היא וע"י הבריאה בשם אלקים יתרוממו מבחי' טהרה לבחי' קדושה והיינו שיעלה המתהווה ויתקדש בקדושת המהווה ב"ה כידוע ענין זא בכ"ד והוא ע"י קדושת התומ"צ כמ' בכ"ד. ולולא כוונה זאת הרי המתהווה מיוחד במהווה ב"ה כנ"ל. וא"כ אין באמת שייכות ענין יראה דיש מי שירא כיון שמציאותו כמו שהוא מיוחד הוא במהוה ב"ה הרי הן הן דבר א' ומיוחד ממש ואיך שייך לומר יראה כמו מקצת הדבר אל קצתו (ומצות היר"ע היא יחוד עליון יותר נורא בא ביחוד המהווה ב"ה במתהווה כידוע בענין יר"ע דחכ'). רק שלפי מה שהבריאה היתה ע"י שם אלקים יש שייכות ליראה אפי' בבחי' יש מי שירא. ובדרך ובחי' זו אמרו אל ידבר עמנו אלקים, פן נמות מתוקף היראה שאין פחם לסובלה כשבא בגילוי כ"כ על ה"ס בוער באש ורואים את הקולות וגו' אמר להם משה אל תיראו בדרך זה עכשיו שניתנה התו' לכם שחזר היחוד למקומו כמו שהוא בלא שם אלקים ביחוד דמהווה ב"ה במתהווה הנ"ל כי כל עיקר מה שנעשה בריאת העולמות ע"י שם אלקים הוא רק בשביל נסות והתרוממות הזאת דמתן התו' כאמור. ואמר שעוד יש כוונה במה שנבראו עולמות ע"י שם אלקים בגי' הטבע הוא בשביל התכוננות מדת המל' דאין מלך בלא עם עוממות לעצמן ומורא המל' תכריח אותם נגד הטבע (שבא משם אלקים כנ"ל) שלהם לבלתי יחטאו ויגרעו מלהתגלות על ידם מצות המלך ב"ה מפני עוממותו ולכן עתה שזכיתם לא"ת שהוא יחוד עליון נורא בבחי' מהווה ב"ה במתהווה כאמור שוב אין אתם צריכים ליראה כזו וכן לא תעשון אתי אלהי כסף כלומר שמעתה כשתבואו לראות פני אין אתם צריכים להמשיך עליכם ענין האלקות בכח מדת חסדו ית' שהוא האור ושפע האלקי הנמשך דרך הכלים דאלקים הנ"ל מאחר שעכשיו אתם דבקים במהווה עצמו ב"ה כמו שהנשמה בגוף ממש ואדרבא אין אתם. רשאים ליקרב לפני ה' בדרך זה כלל לפי שבזה אתם מפרידים, ח"ו את עצמיכם מן היחוד שזכיתם במ"ת. וכן ואלהי זהב לא תעשו לכם להתעלות ממושב הנשמה