חנה אריאל שמות קצו

לא יאמר לו שאינו חכם בתו' ובלימודי החכ' ולא שאינו י"ש וכדומה. מפני שההדיוט אין לו חוש לידע מעלת החכ' וי"ש כלל לא יפול מגסות מחמת דבורים כאלה. רק יחרפנו במה שיש לו חוש דהיינו שהוא שוטה במילי דעלמא שפרנסתו בדברים בזויים וכו'. שהנראה מדבריו בחירופו הוא שההתחכמות במילי דעלמא הוא שלימות האדם וכן הפרנסה ועסק עם שרים ואדונים הוא התכלית בשלימות אנושי. ומזה יובן בנמשל דרחל עדאת"ג דהיינו בערך העולמות אתמר עלה בזוה"ק בשערהא אחידן וכו' וכרחל לפני גוזזי' נאלמה. שמן החיצוני' בהנהגות העולמות יש יניקה לישות ופירוד כאלו הוא דבר חשוב ויש לו מציאות קיום. משא"כ המלוכה דקמי' היא נקי' לגמרי לדחות הישות והפירוד שאינם עולים בשם מציאות כלל. כידוע שיסורין בעוה"ז נחשבים לטובה בעדאת"כ, וזהו שיעאע"ה בא תחלה אל לאה ואח"כ ויבוא גם אל רחל בבחי' עדאת"ג לגלות המלוכה דקמי' באתגליי', וע"י היחוד דיעקב ורחל אומר ויאהב גם את רחל. פי' את רחל כמ"ש בגמ' את בשרו את הטפל לבשרו ומאי ניהו שערו. וז"ש ויאהב פי' שקירב אל היחוד גם את רחל דהיינו שערהא הנ"ל שיהיו נקיים מיניקת החיצונים. וזהו מלאה כלומר מכחה של לאה שהיא הבחי' דקמי' אהב גם את רחל. וזהו ענין השמירה שלא יוציאו מן הבית חוצה דהיינו שלא יהי' יניקה לחיצונים מבחי' מדרי' ההשתל' דעולמות דקדושה כנ"ל. וכן כשאני יוצא בתוך מצרים נעשה בחצות הלילה דאפלג ליליא שגם בחי' החיצוני' דשערהא שהן בחי' ליל דוקא כנ"ל גם הוא נעשה שימור שלא יינקו החיצונים מהשתל' דקדושה והיינו נגוף למצרים. והשימור הב' הוא שלא יכנסו החיצונים לפנים להתבטל ולבוא ליכלל גם הם בקדושה שמזה סוף סוף יהי' יניקה להם בהשתל' המדרי' זהו שימור הב' דרפוא לישראל בהתרוממות והבדלת הפנימי' עד שאין לחיצוני' שום מבוא ליכנס כלל לפנים מחמת התרוממות הקדושה. וזהו ליל שמורים הוא לה' שגם כי יתגלה אור ה' הגדול והקדוש שהוא שוה ומשוה כל ההשתל' אעפי"כ תהי' ההבדלה ע"י השמירה דליל כנ"ל בב' הבחי' שזהו שמורים תרי. ורק להוציאם מאמ"צ הי' כן לפי שעה. אבל אח"כ הוא הלילה דקבילת עלה דכורא. ובל' הגמ' ענין לא קבילת וכו' נק' קטנה שאינה מוסרת עצמה לביאה אף שיודעת טעם ביאה והיינו כשאור מלכות שמים מאיר באדם למטה לטעום טעם בו ומכיר את אביו שבשמים אבל אינו מוסר את עצמו שום דבר מרצון הגוף מחמת זה. ובחי' קבילת עלה דכורא היינו שמוסרת עצמה לביאה. אינו רק כמו בע"כ אומר רוצה אני אבל לא שיש לו אה' ותשוקה לזה כענין ואל אישך תשוקתך אז נק' לילה בה"א ובגדלות בחי' המל' עד שמשפעת למטה האה' בנפש שוקקה לה' אז נק' הזה. כמ"ש ואמונה כל זאת ל' נוק' וקיים עלינו ל' דכר וידוע הפי' שכשהיא רק בבחי' אמונה נק' בשם נוק' וכשמשפעת למטה נק' בשם דכר. וכן הוא כשהיא בבחי' לילה דקבילת עלה וכו' כנ"ל אף שבא ביטול הרצון למטה בישראל אין זה אלא כח המל' לבדה שפועלת הביטול כענין אימת מלך. וה"ז כהשפעה ולא השפעה. נק' לילה שפעמים הוא בלשון נקבה ופעמים בל' זכר. אבל כשפועלת ענין התשוקה נק' הזה. וב' הבחי' הללו דלילה וזה הוא שמורים לכל בנ"י לדורותם. דהנה כתי' קול דודי הנה זה בא. וקבלנו הפי' דקול דודי דמ"ת הנה זה בא כבר ביצי"מ וכו' כמ"ש במ"א דאותו הגילוי ממש שנגלה עליהם בשעת יצי"מ כמ"ש נגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם. ואז הי' רק שנגלה עליהם בתוקף האמונה וכמ"ש ופסח ה' על הפתח שהיא האמונה ובה נגלה אבל לא בחב"ד ומדות שלהם והיינו שלא בתוכם וקרבם ובמ"ת בא אותו האור בתוך תוכם כמ"ש אנכי הוי' אלקיך כידוע בכ"ד. והוא כח המצות להיות איברין דמלכא ממש ואוריי' וקוב"ה כ"ח וזה נמשך עד כח הגוף הגשמי בישראל למטה. וכמו שזה הגילוי הי' צריך שמירה כשיצא בתוך מצרים כמ"כ הוא צריך שמירה כשיורד למטה מטה עד כח הגופני ושמירתו