חנה אריאל שמות קפג

נתקיים העולם ההוא ולא נשאר חי ממקורו שהוא הרצון הנ"ל (וכנ"ל למעלה). מחמת שהם כמו ב' הפכים. ולכן נפרדו האותיות ונתבטל המציאות ההוא המתגלה מחמת צירופי אותי' דוקא. אמנם עולם התיקון בא ע"י שם מ"ה החדש שנתגלה ממצחא דאד"ק דרך הארה ע"י מסך. והמשל לזה כמו ציור דמות אדם ע"י סממנים שאין הסממנים ממהו"ע האדם ואעפ"כ ניכר דמותו מהם. ככה יש להתבונן בחי' הארת שם מ"ה החדש הוא לגלות מה שלמעלה מהמח"ק ורצוה"ק. והוא ענין האחדות הפשוטה דכולא ממש קמי' כל"ח לגמרי. וא"א לגילוי כזה שיתגלה במציאות עולמות כ"א ע"ד מסך דוקא והוא מסך דמצחא דאד"ק תחלה ואח"כ נתלבש גילוי זה באותיות דמדרי' עליונות דעולם התהו שנתפרדו כנ"ל עד שנעשו בחי' כלים לגילוי זה. והוא בחי' מדרי' עליונות דעו"א. וכאשר ירד האור הזה הבא ממצחא כנ"ל להתייחד במדרי' עו"א. הנה דרך מסך הזה דכלים דעו"א ירד האור הזה עוד להאיר במדרי' כלים דאו"א וע"י הכלים דאו"א ירד עוד להתייחד בכלי' דזו"נ דאצי' שדרך כלל הוא מדרי' ומקום מלכי עולם התהו. והרי נגלה בהם בחי' הביטול הגמור דכ"ק כל"ח. ואין מציאות שלהם רק התגלות הביטול הנ"ל במדרי' זו הנ"ל, ואם היו מתבררים להתייחד בבחי' הביטול הזה כל הכלים דתהו הרי כבר היו יכולים להאיר בהם אורות דתהו כי שוב אינן הפכים מחמת שמציאת העולם הוא בבחי' ביטול המציאות וכדלקמן. אך מבואר בסה"ק שלא נתבררו עדיין כל המדריגות דתהו. ולכן ראה הקב"ה וצוה עליהם ונבראו בבחי' ומדרי' עולמות בי"ע ונתברר שם מה שהי' אפשר להתברר ואת זלעו"ז עשה האלקים מה שנתברר דרך דחי' עד עת קץ ונשאר עדיין לברר בזה העולם שלנו סוף ותכלית כל הבירורי' וכשיוגמר אז יחיו המתים דתהו כנ"ל

והנה המקובלים הראשונים הקשו מה שכמה גופי תורה תלוים ביצי"מ וא"כ איך שייך קיימו האבות כל התו' כולה קודם לכן. וגם התורה קדמה לעולם ומהו ענין יצ"מ אז. וזה יובן עם האמור מה שענין התיקון נק' בשם בירור. והוא דהנה במח"ק דאד"ק שהוא כח כללי מכל מה שעתיד להיות כנ"ל הנה שם הוא בהשוואה א' כל מה שעתיד להיות לו מציאות בעולם. אפי' שצריך להיות נדחה ונעדר כאשר יבולע המות לנצח ורוח הטומאה יעבור מן הארץ. ונמצא מעורב במח' ההיא טו"ר. וכאשר נמצא הרצון להאציל עולם התהו כנ"ל מהבלי אח"פ שענין הרצון הזה הוא כח המאציל ב"ה להיות התהוות העולמות ע"י האותיות כנ"ל ונת"ל שהוא כענין שני הפכים הרי ששרש העולמות שהי' במח' הכללית יצא לחוץ בבחי' ההבלים ונבדל העולם משרשו הנ"ל כנ"ל יצא ג"כ בתערובות הכל ביחד כמו שהוא בשרשו. כי רק זהו כח הרצון שיהי' נעשה התהוות העולם בבחי' מלך ועם והכל נשאר בבחי' הסתלקות האורות כנ"ל וכאשר האיר אח"כ אור שם מ"ה החדש שהוא בחי' הביטול כנ"ל הנה זה ענין הרצון קדום דאנא אמלוך וד"ל שזהו שרש המצות כידוע ושרש התו' הוא ענין הרצו"ק הנ"ל בחכ' דאד"ק ע"ד פנימי' אבא פנימי' עתיק וע"ד מ"ש דמצות בחי' מקיפין מגלגלתא והתו' בחי' פנימי' מח"ס וכו' והרי ע"י גילוי אור שם מ"ה החדש נמצא אור התומ"צ במה שנת' ע"י זה האור להיות כלים אלי' כנ"ל בכל המדרי' דעו"א וכו' וזהו ענין הבירור כלומר שהוא עפ"י התומ"צ מתחבר ומתייחד, עם, שרשו במחה"ק הכללות ביחוד גמור עד שהוא הוא בחי' המה"ק ממש שהוא בחי א"ס להתפשטותו ומתפשט עד מקום שמתבטלים שם הכלים דתהו מחמת שם מ"ה החדש כנ"ל וד"ל, ומה שאינו עפ"י הרצה"ק בתומ"צ אינו מתחבר עם שרשו במח"ק ונפרד לגמרי עד עת קץ ויבולע לנצח. וכאשר נולדו זו"נ בעולם התיקון נעשה הבירור והיחוד במדרי' עולם האצי' לכל הכלים דתהו ונגלה בהם שרשם במח"ק ונפרד לגמרי עד עת קץ ויבולע כנ"ל. אפי אוריי' וקוב"ה כולא חד ופקודין אברין דמלכא. ובזה נתיישבה