חנה אריאל שמות קסט

תהלל י"ה שמשמרה להנשמה שלא תסתלק. אך אעפי"כ בכל הנשמות אין זה מפני ריחוק ערך ההתלבשות שהרי באמת גם הנשמה איננה רוצה במיתת הגוף. רק מפני קושי הסבל לה עניני, הגוף הנמשך אחר נפה"ב יש לה רצון לקבל הצער דפרידתה מהגוף וכענין מס"נ על קדה"ש). וכמו במשל הנ"ל אם העשיר וחכם אינו מסכים ברצונו לירד לעסקי העני רק מחמת שאינו יכול לסבול הפצרת ותחנת ובקשת העני ורבים מבקשים עליו רחמים מאת העשיר והחכם הנ"ל ובעת ההפצרה יורד אל מקום עסקי העני וכשמסתלקת ההפצרה שב הוא למקום עצמו הרחוק מערך עסקי העני. אז אצילות הכחות של העשיר וחכם תוך עניני העני הם תמיד בדרך השפלה וירידה ממעלתו הרמה למעלה תחתונה שלא כערכו ולא כדרך וסדר עצם והתפשטות. ועד"ז יש להתבונן בנשמת מרע"ה הנ"ל שכפי הסדר הראוי לא הי' מקום כלל להתלבשות נשמת מרע"ה במקום גילולי מצרים. רק ע"י הלבשת נפש הגר דבת פרעה שרחצה מגילולי מצרים עי"ז דוקא נאצלים כחות נשמתו שיומשך חיות למקום גופו באויר מצרים. נמצא שחיות גופו של מרע"ה הי' בבחי' המשכה מלמעלמ"ט תמידית בלא התיישבות למטה וכן הוא עניני של מרע"ה באמת כנז"ל שהוא לחבר בחי' ישראל לי ראש וכו' אל בחי' קהלת יעקב והוא הדעת עליון של כל ישראל. וז"ש ויהי לה לבן כנ"ל. ותקרא את שמו משה. כלומר ממשיך. שהתקשרותו אל חיי הגוף הוא תמיד בדרך המשכה שממשיך חיות הנעלם דלי ראש להיות רע"מ לפרנס האמונה בקהלת יעקב. ואמרה הטעם ע"ז כי מן המים משיתיהו בדרך המשכה דוקא מענינו הנבדל בבחי' עדאת"כ (כידוע שמי הים הם בחי' עדאת"כ). שיבוא אל תוך ובחי' חיי הגוף בעדאת"ג ועי"ז דוקא נתקשרה נשמתו בגילוי בגוף להחיותו בבחי' המשכה תמידית מלמעלה למטה לכן היו אותיות שמו משה דוקא לשון ממשיך תמיד ורעיא מהימנא

ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה לאמר כי מן המים מישיתהו. יש להתבונן שדבר פלא הוא זה שהילד עד אחר שיגמל לא יקראו לו שם ואם נאמר שכבר נקראו לו שמות כמשארז"ל שבעה שמות היו לו יקותיאל וכו' כ"ש שיש להתבונן למה זכתה בת פרעה שבכל התו"כ לא נזכר רק בשם שקראה היא לו. מלבד מה שעמדו המפרשים שלפי הענין הי' ראוי להקרות משוי ולא משה. וגם בעיקר הענין יש לתמוה אחר שגזר פרעה כל הבן הילוד וגו'. וארז"ל שאמרו החרטומים מושיען של ישראל וכו' ואיך עשתה בת פרעה להציל ילד ישראלי וגם פרעה איך לא מיחה בידה ואם נאמר דמעשה נסים הוא למה הי' בדרך זה. די הי' אם הי' נעשה נס שתוכל הצפינו. בתחלת הסדר והפ' ואלה שמות בנ"י וגו' עד שבעים נפש וגו' י"ל הלא כבר נאמרה פ' זו בפ' ויגש ולמה חזרה ונשנית. בפסוקים הבה נתחכמה לו וגו' י"ל מה ענין פן ירבה והלא כבר הוא רב וגם למה דוקא כי תקראנה מלחמה. וגם מה הרעש אם יעלה מן הארץ מה ריוח הי' להם מישראל קודם ההתחכמות הזאת

הנה נת' בעז"ה בפהק"ו דס' בראשית שהאבות ע"ה אי"ו התחילו לתקן חטא עה"ד ולהחיות הנשמות שנשרו ממנו ונפלו לקליפות ונת"ל באריכות שתחלת יצירת אדה"ר הי' גם חיות הגופני דהיינו מה שהעפר מן האדמה נעשה לנפש חיה הי' הכל מאור וכח הנשמת חיים שנפח בתוכו והנ"ח היא המכרת את בוראה בכל כחות ואונות שלה וגם הכח דויפח שהי' בו. באופן שההרגשות גופנית ממש שהיו, בו הי' הכל מן גילוי כח אלקי המתייחד בנרנח"י שלו (שלכן היו הבהמות וחיות הרואים ומרגישים את גופו המורגש מתפעלים בבחי' באו נשתחוה נכרעה כמש"ל באריכות הנ"ל). ואחר אכילת