חנה אריאל דברים שיט

שיודעים מציאות האלקות הבורא ב"ה. וזה נק' בחי' מלך ומלכותו על כל העולמות. ובחיי המל' הזאת נק' אל מסתתר מדריגה אחר מדרי' כידוע דשרפים בבריאה וכו' עד בחי' הנוגה ועוה"ז התחתון. והוא כמשל מדינות המלך שכח מלכותו נמצא על כולם. ואעפ"כ כאו"א עוסק בעניני עצמו. רק אם מייחד המלך איזה צווי על איזה אנשים בזה ניכר כח מלכותו שמוכרחים לעשות ואם אין צווי מיוחד אין ניכר כח המלוכה במדינה. ואעפ"כ מלכות המלך נמצאת במדינה תמיד. כמ"כ מלכותו ית' ממכ"ע ואשר יש להם כחי להרגיש ולהתפעל מתפעלים כל או"א לפי ערכו כמו שרפים בבריאה וכו'. ומי שאין בו כח להרגיש אינו מרגיש עד שיערה רוח ממרום והי' ה' למלך. וכמו אדם שממשיך ע"י התבוננות התפעלות אוי"ר מאלקות. וכ"ז הוא ענין העולמות. אבל בחי' אלקות ממש בחי' המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ הנ"ל מבואר שא"א לעולמות להשיג ממנו כלום וע"ז אמר נעשה אדם בצלמנו וגו' ויברא אלקים את האדם בצלמו. פי' בצלמו כמו שהספירות עליונות הם יחוד הא"ס ב"ה בתכלית היחוד. ואעפ"כ ע"י הכלים נמצא מהם מציאות העולמות ובחי' סובב וממלא וכנ"ל, וכדוגמא זו הוא האדם דכתיב וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים דויפח היינו רוח אלקים ממש נפח בתוך הגוף דעפר מן האדמה. ונשמת חיים זו שהיא רוח פיו ית' היא נשמה אלקית שמכרת את בוראה גם מה שהוא המלך הגדול והקדוש ב"ה כנ"ל. והוא הקב"ה וגם שכינתי' כמ"ש ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו שהוא עיקר תכלית הבריאה דכל העולמות שתהי' בחי' מלכותו זאת מולכת בעולמות. ולכן כשנברא אדה"ר אמר ה' מלך גאות לבש. וע"ז אמר ומלאו את הארץ וכבשוה כי ע"י הנשמה שהיא חלק אלוה כנ"ל מאירה דרך הגוף גם בכל העולמות מאור הקב"ה ושכינתי' הנ"ל וכמ"ש אדה"ר היי ראשו בבריאה כו' שבכל המדריגות דעולמות הי' נגלה ע"י אדה"ר אור המלך הגדול והקדוש ב"ה ושכינתי'. וכמ"ש בזוהר ובתיקונים שגם בעוה"ז הי' אדה"ר אומר לבהמות וחיות באו נשתחוה ונכרעה וכו' כלומר שהיו מתפעלים בביטול לאלקות ע"י נשמת האדם המלובשת בגופו. וע"י הגוף הי' מגיע האור גם לבהמות וחיות להתפעל כמו בבהמ"ק ששרתה בו השכינה הי' כל הבא מתפעל ביראה ופחד וכו' כידוע. והנה כשנבראו העולמות את זה לעומת זה עשה האלקים. והיו עולמות דקדושה נבדלים לגמרי מעולמות דס"א והאדם הי' ממלא את העולמות דקדושה מזיוא דקודב"ה ושכינתי' כאמור. וזהו ומלאו את הארץ שימלאו את כבוד ה' בבחי' קובה"ו בארץ הכוללת כל העולמות הנבראים דבי"ע (וכמשל מדינות המלך הנ"ל). וכבשוה יובן עד"מ מלך הכובש מדינה חדשה שגוזר עליהם גזירות ונימוסים כפי רצונו את זאת יעשו ואת זאת לא יעשו וככה יתנהגו בכמה ענינים כמצות המלך וכשנעשה הסדר הזה במדינה ה"ז כבוש מלא שכבר כבשה להיות מדינתו ממש ונמוסיו מתקיימים בה. ועוד כולל ענין וכבשוה שתכלית מכוון של המלך בכל נמוסיו הוא לתקן את בני המדינה במדותיהם ובשכלם ולזכך נפשם במדות טובות. וזהו אשר עשה אלקים את האדם ישר. היינו קודם שחטא בעה"ד לא היו כחותיו מתפשטין כלל אל הרע דס"א כי לא ידע ולא הרגיש ענין רע כלל. וממילא כל מה שהי' עושה וכל מקום שהי' מהלך הי' ממשיך גילוי אלקותו ית' בעולם שהי' מתהלך בו. ועי"ז הי' כובש את העולם תחת מלכותו של הקב"ה. אך כשאכל מעה"ד טו"ר הרי הרגשתו מתפשטת גם אל הרע כמו אל הטוב והקדושה בעולמות. והאדם הרי יש לו שליטה וממשלה בעולם לכן בדעת טו"ר שלו עשה תערובות טוב ורע בעולמות וגם נתמעטה קומתו מעולמות העליונים ונטרד גם מגן עדן וגם למטה אינו יכול להמשיך גילוי אלקות בעולם כי אם בהכנה וכוונה ומעשים טובים ולזאת נתן לנו תורה ומצות לברר על ידיהם טוב מרע שבעולם ולהעלותו לקדושה. וזהו אשר עשה אלקים את האדם