עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › חנה אריאל דברים

חנה אריאל דברים רפט

Hanah Ariel Dvarim 289 · חנה אריאל דברים · free full Hebrew text

Open in the reader →

בבחי' מתן בסתר המבואר בכ"ד בין בעבודת הבירורי' בכל עסקי האדם בעוה"ז. ושכר מצוה היא המצוה עצמה שיגלה אליו לע"ל אור ה' כי טוב שהמשיך בעבודתו. וכן בג"ע זיו תורתן ועבודתן וכידוע. וזהו וידעת כי ה' אלקיך האל הנאמן שהוא הקיים לעד ואפס זולתו. אלא שעכשיו אין זה גלוי לעולמות כ"א ע"י העבודה נמשך ענין גילוי הזה. ולכן הוא שומר את הברית והחסד לאוהביו פי' הברית והחסד הוא האור האלקי הנמשך ע"י תו"ע. לאוהביו שומר אותן לע"ל שזהו לאלף דור כידוע שהאלפים הן בכתר. אבל לשונאיו משלם אל פניו וגו'. וכ"ז הוא לפי שהוא האל הנאמן וקיים דוקא וכל המפעל הוא תלוי בו ית' ממילא מוכרח להיות שלאוהביו יהי' השכר שמור לעת שיתגלה כבוד ה' לעולם. ולשונאיו יהי' השכר עכשיו דוקא. דהנה פי' אוהביו ושונאיו יובן לענין זה דקאי על בחי' טוב שבנוגה. ורע שבנוגה והוא עד"מ שיש בעיר א' אדם גדול שלם בכל טוב המעלות ומדות ועשיר גדול עד שכמעט כל בני העיר מתפרנסים מתחת ידו ואין ספק שנשמעים לכל רצונו. והי' בעיר ההוא בעה"ב א' שהיתה לו פרנסה קבועה משלו והי' עוסק בה בתמידות ובתמימות ולא הי' לו שום ענין ועסק כלל עם האיש הגדול הנ"ל וקרה לאיש הזה מקרה רע ואבדה פרנסתו מכל וכל עד כי נשאר בערום ובחוסר כל. ויודע הדבר לאדם הגדול הנ"ל וירחם עליו ונתן לו מקום פרנסה בתוך עסקים שלו הגדולים והמוצלחים ותחי נפש האיש ההוא ונפשות ביתו. הנה האיש הזה הוא נעשה אוהב שלם ותמים לאדם הגדול וחפץ בהצלחתו וגדולתו בתום לבו באמת (ער איז אים אגוטער פריינד פאר גינט אים זייער זיין גדולה און ווינטשט אים גדולה און הצלחה). וכמו שהי' עוסק תחלה בעסקי עצמו בתמימות בלא שום עקיפין רק עוסק, בפרנסתו וצרכי חייו כן הוא עכשיו באותה התמימות עושה עסקי האדם הגדול בשלימות הראוי והצריך להן להצלחת האדם הגדול כי ממנו תוצאות חייו וחיי נפשות ביתו וכל צרכיהן. ואם לפעמים מחמת עצלות גופו או התגברות איזה תאוה מטבעיית גופו שמחמתו יחטא בעבודת האדם הגדול אין זה נוגע לאהבתו אותו כי גם בעסקיו של האיש לעצמו ג"כ לפעמים יקלקל בהם מחמת עצלותו או המשכו אחר תאות גופו. עוד:

הי' באותו העיר איש א' עשיר שהי' תמיד חפץ להתדמות אל האדם הגדול להיות גם הוא עיקר וחשוב בעיר והכל יהיו נשמעים אליו רק שלא הי' יכול להיטיב. וכל מה שהי' יכול למצוא מי שיפרד מן האדם הגדול ועסקים שלו וימשך אחריו הי' עושה. וכ"ש שלא הי' הוא נכנע לאדה"ג וגם לא אבה להתראות עמו כלל. ויקר מקרהו ג"כ ונתדלדל מאד ונעשה מחוסר לחם לפי הטף ולא שום מלבוש נכבד ונקלה לו ולאנשי ביתו והאדה"ג בשמעו כזאת. ויאספו אליו אל משמעתו ונתן גם לו עסק שיתפרנס ממנו בעסקי האדה"ג. ומתוך ההכרח הגדול בעניו קבל האיש עליו להתעסק בעסקי האדה"ג. אף כי זאת קשה עליו ורע בעיניו יותר מכל צרה שלא די שאינו יכול להפריד אנשים מאה"ג ולקרבם אל עצמו. אף גם הוא עצמו יהי' לו עבד. אך חיי נפשו ונפשות ביתו מכריחים אותו לקבל העבודה. הנה זה האיש העבודה היא על אפו ועל חמתו. ואף שבע"כ מוכרח להיות נראה כאוהב לאדה"ג ועוסק בהצלחתו אך שנאתו כבושה בלבו (ער פאר גינט אים ניט די גרויסע הצלחה) ביותר ע"ז שגם הוא מוכרח להכנע אליו נמצא שבעבודתו לאדה"ג אין בה רק צורך עצמו של האיש והכרח חייו וחיי ביתו. ואם לפעמים ימצא מקום לקלקל העבודה ויהי' לו איזה התנצלות הנה הוא יעשה הקלקול בזדון להכעיס להאדה"ג והוא נק' שונא לאדה"ג אף כי עובד אותו ועושה רצונו כשאין לו מקום להתנצלות. ועפ"י המשל הזה יובן בנמשל. דטוב שבנוגה אף שמדרי' ק"נ אפי' הטוב שבה אינו מכיר כלל את הבורא וממציאו מאין ליש ומקיימו כל זמן קיומו. ואין לו שום כח והתעוררות רק לצרכי טבעו לעצמו. אך ע"י הנשמה המכרת את בוראה